כהושעת אדם
אני והו הושיעה נא.
כהושעת אדם יציר כפיך לגוננה, בשבת קודש המצאתו כופר וחנינה, כן הושע נא. כהושעת גוי מצוין מקווים חופש, דעה כיוונו לבור שביעי לנופש, כן הושע נא. כהושעת העם נהגת כצאן להנחות, וחוק שמת במרה על מי מנוחות, כן הושע נא. כהושעת זבודיך במדבר סין במחנה, חכמו ולקטו בשישי לחם משנה, כן הושע נא. כהושעת טפוליך הורו הכנה במדעם, יישר כחם והודע למו רועם, כן הושע נא. כהושעת כולכלו בעונג מן המשומר, לא הפך עינו וריחו לא נגמר, כן הושע נא. כהושעת משפטי משאות שבת גמרו, נחו ושבתו רשויות ותחומים שמרו, כן הושע נא. כהושעת סיני השמעו בדיבור רביעי, ענין זכור ושמור לקדש שביעי, כן הושע נא. כהושעת פוקדו יריחו שבע להקף, צרו עד רדתה בשבת לתקף, כן הושע נא. כהושעת קהלת ועמו בבית עולמים, רצוך בחגגם שבעה ושבעה ימים, כן הושע נא. כהושעת שבים עולי גולה לפדיום, תורתך בקראם בחג יום יום, כן הושע נא. כהושעת משמחיך בבנין שני המחודש, נוטלין לולב כל שבעה במקדש, כן הושע נא. כהושעת חבוט ערבה שבת מדחים, מורביות מוצא ליסוד מזבח מניחים, כן הושע נא. כהושעת ברכות וארוכות וגבוהות מעלסים, בפטירתן יופי לך מקלסים, כן הושע נא. כהושעת מודים ומיחלים ולא משנים, כולנו אנו ליה ועינינו ליה שונים, כן הושע נא. כהושעת יקב מחצביך סובבים ברעננה, רוננים אני והו הושיעה נא, כן הושע נא. כהושעת חיל זריזים משרתים במנוחה, קרבן שבת כפול עולה ומנחה, כן הושע נא. כהושעת לוייך על דוכנם להרבת, אומרים מזמור שיר ליום השבת, כן הושע נא. כהושעת נחומיך במצוותיך תמי ישתעשעון, ורצם והחליצם בשובה ונחת יוושעון, כן הושע נא. כהושעת שבות שבטי יעקב, תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב, והושיעה נא. כהושעת שומרי מצוות וחוכי ישועות, אל למושעות, והושיעה נא.