לדלג לתוכן

הגאון מווילנה על משלי יט יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| הגאון מווילנה על משליפרק י"ט • פסוק י"ד |
יד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ט, י"ד:

בַּ֣יִת וָ֭הוֹן נַחֲלַ֣ת אָב֑וֹת
  וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה אִשָּׁ֥ה מַשְׂכָּֽלֶת׃


(משלי יט יד): "בית והון נחלת אבות" - כי שלושה דברים צריך האדם:

  • דירה,
  • וצרכיו,
  • ואישה;

כמו שנאמר: (דברים טו ח): "די מחסורו אשר יחסר לו", ואמרו ז"ל (כתובות סז:): "-

  • די מחסורו - זה הבית,
  • אשר יחסר - זה צרכו,
  • לו - זה אשה."

ובית וצרכיו יכול אביו להנחילו, ויכול להרבות לו כבוד ביתו והונו, וזה שאמר "בית והון נחלת אבות"; אבל "אשה משכלת" אין ביד אביו להנחילו, אלא "ומה' אשה משכלת".

והעניין:

  • "בית" הוא מצוות עשה ומצוות לא תעשה, כמו שאמר (משלי כד ג): "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן", שהשמאל הוא הסעד לימין בכל מקום, וכן אמרו (מכות כג:): "כל היושב ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה".
  • ו "הון" הוא תורה, כמו שנאמר (משלי כד ד): "ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים".

וכתב בזוהר (ספר הזוהר ב יד), שאברהם דרגא דחכמה, יצחק בדרגא דתבונה, ויעקב בדרגא דדעת.

וזהו שנאמר: "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת", כלומר, שיעשה מעשים טובים על-ידי שכל, והוא שישים עיניו בכל דרכיו, וזה שנאמר (משלי ג ו): "בכל דרכיך דעהו".