דורות הראשונים/כרך ג/פרק מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


‫ר אליעזר בן יעקב הראשון‪.‬‬

כבר נתבאר לנו בפרק כ"ב (מעמוד ‪ 84‬ולהלן) כי ר׳ אליעזר בן יעקב הראשון הי׳ מראשי ראשוני זקני העדה עוד בימי הכית ויהי גם מהשרידים היחידים אשר נשארו לפלטה אחר החרבן, וישב בבית הוועד הגדול ביבנה.

ושם עזר עזר גדול להקים את כל דבר המקדש לכל פרטיו השונים.

וכבר נתבאר לנו כל ענינו למס' מדות לעיל פרק כ"ב.

והדבר ידוע שיש לנו במשנה ובברייתות עוד ר׳ אליעזר בן יעקב מאוחר הרבה, היינו תלמידו של ר׳ עקיבא וחבר לר׳ מאיר ר׳ יהודה ר' יוסי וכו', ויכול להיות שהי׳ נכדו של הראשון.

והסדר הדורות נשתבש בזה שבוש גדול וערבב שניהם יחד, ועל ידי זה הרבה בציונים מר׳ אליעזר בן יעקב השני ועשה לו פלפולים גדולים והשגות אשר אין להם מקום.

ופראנקעל בהיותו בקי גדול בציוני הסדר הדורות, ובהבינו הדבר הפשוט הידוע לכל כי היו שנים, בא על ידי זה וישיג על הגמרא כי לא ידעו את הדבר הפשוט הזה.

ובדרכי המשנה עמוד ‪ 74‬יקרא ויאמר:

"אך החריש לא נוכל דבר תמוה עירובין פ"ו משנה א׳ שם איפליגו ת״ק ור׳ אליעזר בן יעקב, ות"ק הוא ר׳ מאיר כדאיתא בש"ס שם ס"ב ואם כן בר פלוגתיה הוא ר׳ אליעזר בן יעקב כלו׳ האחרון תלמידו של ר׳ עקיבא, והש״ס מסיק שם קיי״ל משנת ר׳ אליעזר בן יעקב קב ונקי וכו׳ והך משנת ר׳ אליעזר בן יעקב קב ונקי לא נאמר על ר׳ אליעזר בן יעקב זה(פט) וגם אין לדחוק שמלת ר׳ מאיר הוא ט"ס דהא הש"ס מקשי שם ובי ליתי׳ לא אמר והא תנן המניח וכו׳ דברי ר׳ מאיר״ אלה דבריו.

והחכם ווייס ראה את המציאה הגדולה הזאת ונפל עליה ויאמר בח״ב עמוד ‪41‬:

"ונראה ברור כי המאמר משנת ר׳ אליעזר בן יעקב קב ונקי מכוון על הקדמון וכו׳ ובעלי הגמ׳ הבבלית החליפו זה בזה לפעמים ויפה העיר הר"ר זכריה פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪ 74‬הערה ‪ 6‬שהבבלי בעירובין בפי׳ המשנה שם פ"ו משנה א׳ טעה לאמר על ר' אליעזר בן יעקב האחרון משנתו קב ונקי ומוכח שם בגמ׳ בבירור שהוא האחרון."

ואך חרפה היא לראות אנשים באים להשיג על הגמ׳ מבלי כל ידיעה בדרכי המשנה.

כי מקומות הרבה מאד יש במשנה אשר מפני שעדיין לא נסדרו הדברים במשנה עד דור האחרון והם קבלו זה מהתנאים האחרונים, כתבו הרישא סתם או מפורש על שם אחד התנאים האחרונים אשר ממנו קבלו הם זה, ואחר זה סדרו דברי החולק על זה אף שהוא הנהו מהראשונים, ודבריו בודאי לא באו על דברי התנא האחרון הבא לפני זה. ועי' לדוגמא במס׳ עירובין עצמה בפרק ב׳ משנה ה׳:

‬‫״ועוד אמר ר׳ יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה וכו׳ מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה וכו׳ ר׳ יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה ר׳ עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד״ וכו׳.

והאם יכול להיות ספק שר׳ עקיבא לא בא על דברי ר' יהודה תלמידו, כי אם על דברי הקודמין לפניו אשר אמרו כן.

ורק מפני שהדברים לא נסדרו עד דור חתימת המשנה, והם קבלו זה סתם מר׳ יהודה, סדרו זה על שם ר׳ יהודה, ודברי ר' עקיבא עליו.

וכן ממש הוא הדבר נם שם בעירובין אשר בא:

"הדר עם העכו"ם בחצר או עם מי שאינו מודה בערוב הרי זה אוסר עליו (דברי ר׳ מאיר) ר׳ אליעזר בן יעקב אומר עד שיהו שני ישראלים" אוסרין זה על זה."

שאף שסדרו זה לפי הגירסא שבמשניות במשנה, ולפי הגירסא שבגמרא רק בברייתא על שם ר׳ מאיר אין זה כי אם מפני שהדברים לא נסדרו בדברי המשנה עד דור חתימת המשנה והם קבלו זה סתם מר׳ מאיר ועי׳ במס׳ כלים פרק י"ז משנה ה׳:

"הרמון שאמרו וכו׳ ולמה הוזכרו רמוני בדן שיהו מקדשין כל שהן דברי ר׳ מאיר ר׳ יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים ר׳ עקיבא אומר לכך ולכך הוזכרו לשער בהן את הכלים ושיהו מקדשין כל שהן.״

וגם בזה, כמו בעירובין פרק ב׳ מ״ה דברי ר׳ עקיבא מפורשים על דברי ר׳ מאיר ועל דברי ר׳ יוחנן בן נורי יחד, הרבה יותר ממה שהם דברי ר׳ אליעזר בן יעקב שם בעירובין פ״ו על דברי ר״מ.

והאם יוכל להיות ספק בכל זה שבודאי לא אמר ר׳ עקיבא דבריו על דברי ר׳ יהודה ועל דברי ר׳ מאיר,

כי אם שדברי ר' מאיר ור׳ יהודה של כת קודמין הם, ורק לפנינו בחתימת המשנה באו הדברים על שם ר׳ מאיר ור׳ יהודה מפני שמהם קבלו זה(צ).

ועיין אהלות פרק י״א משנה ז':

"וכמה תשהה במעיו שלשה ימים מעת לעת בעופות ובדגים כדי שתפול לאור ותשרף דברי ר׳ שמעון ר׳ יהודה בן בתירא אומר בעופות ובדגים מעת לעת.״

ועיין פסחים פרק א׳ משנה ד׳:

"ר׳ מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש ר׳ יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש ועוד אמר ר' יהודה וכו׳ רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש.״

והאם יוכל להיות ספק שאין דברי רבן גמליאל על דברי ר׳ מאיר ור׳ יהודה.

ויש בזה דבר מפורש עוד יותר אשר גם הוא יברר לנו כל הדבר כמו ‬‫שהוא, כי בזבחים פרק י׳ משנה ה׳ בא במשנה: ‫ "אמר ר׳ שמעון אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה אין אתה צריך לשאול מה הוא אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע אם ראית שמן שהוא נתון על גבי האשים אין אתה צריך לשאול מה הוא אלא מותר רקיקי מנחות כהנים ומנחת כהן המשיח שאין מתנדבים שמן ר' טרפון אומר מתנדבים שמן."

ואלו לא היו לפנינו גם בזה כי אם המשנה הזאת היינו יכולים לחשוב שדברי ר׳ טרפון ילכו על דברי ר׳ שמעון,

והיו באים החוקרים האלה ואומרים שבודאי יש כאן טעות סופר.

אבל כן הדבר שזה רק מחתימת המשנה אשר אז העמידו הדברים יחד.

ובאמת אין זה דברי ר׳ שמעון מעצמו כי אם דבריו מתוך דברי ר׳ עקיבא רבו ובשיטתו, ודברי ר׳ טרפון נאמרו על דברי ר' עקיבא במס׳ מנחות דף ק"ד (פי"ב מ"ה):

"מתנדבים יין ואין מתנדבים שמן דברי ר׳ עקיבא ר׳ טרפון אומר מתנדבים שמן אמר ר׳ טרפון מה מצינו ביין" וכו׳.

ובמקום הזה נשארו דברי ר׳ טרפון גם במס׳ אחרת, והננו יכולים לברר הדבר משם עד שהנם מבארים את עצמן.

אבל כן הוא במקומות הרבה כמו שכבר נתבאר.

ובמס׳ פרה פרק ג׳ משנה א׳:

"ומזין עליו כל שבעת הימים מכל חטאות שהיו שם ר׳ יוסי אומר לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר על הכהן השורף את הפרה מזין עליו כל שבעת הימים ועל של יום הכפורים לא היו מזין אלא שלישי ושביעי בלבד."

ובמשנה באו דברי הת"ק סתם אבל בברייתא במס׳ יומא ד׳ ח׳ נתפרש שזה דברי ר׳ מאיר ובא שם:

"דתניא אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם דברי ר׳ מאיר ר׳ יוסי אומר אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי בלבד ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר כהן השורף את הפרה מזין עליו כל שבעה כהן גדול ביום הכפורים אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי."

וכל הלשון מורה לגמרי כאלו ר׳ חנינא סגן הכהנים בא מפורש על דברי ר׳ מאיר ור׳ יוסי ומשיב על דבריהם.

והאם יכול להיות כל ספק שאין זה כי אם מפני שאף שבא הדבר על שמם, אין זה כי אם דבר קבלתם מרבותיהם, אשר כבר שקלו וטרו בזה אז.

וכמו שבמשנה במס' פרה נסדרו דברי ר׳ מאיר לת"ק סתם ובברייתא מפורש על שם ר' מאיר ואחר זה באו דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים על דבריו ועל דברי ר' יוסי, כן ממש בא גם שם במס׳ עירובין פ"ו מ"א דברי ת"ק סתם ועל זה דברי ר׳ אליעזר בן יעקב הראשון, ובברייתא נתפרשו דברי הת"ק כי באו על שם ר׳ מאיר ממש כמו במס׳ פרה.

והחכם ווייס אשר ילמד לשונו לדבר שקר עשה כן גם במקום הזה, ותחת אשר כל מה שנמצא שם בגמ׳ במס׳ עירובין הוא רק זאת שהת"ק במשנה הוא ר׳ מאיר, יאמר לנו ווייס:

"ובעלי הגמ׳ הבבלית החליפו זה בזה לפעמים ויפה העיר הר"ר זכריה פראנקעל שהבבלי בעירובין בפי׳ המשנה שם פ"ו מ״א טעה לאמר על ר׳ אליעזר בן יעקב האחרון משנתו קב ונקי ומוכח שם בגמ׳ בבירור שהוא האחרון.״

אבל היכן יש שם בגמ׳ אפי׳ רמז "שהוא האחרון",‬

כל מה שיש שם בגמ' הוא רק זאת כי הת"ק סתם שבא במשנה הוא ר׳ מאיר.

והוא ממש כמו במס' פרה שם שת"ק הוא ר׳ מאיר, בכל זה באו על זה דברי ר׳ חנינא סגן הכהנים.

והארכנו בזה לפי שהוא גם ענין גדול לעצמו בנוגע לכל סידור המשנה ודרכיה.

הערות

הערה (פט): במס׳ גיטין ד׳ ט"ו בא בגמ׳ ״דתניא איסי בן יהודה הי׳ מונה שבחן של חכמים ר' מאיד חכם וסופר ‪ר' יהודה וכו׳ ר׳ טרפון גל של אגוזים ר׳ ישמעאל וכו׳ ר׳ עקיבא אוצר בלום ר׳ יוחנן בן נורי וכו׳ ר׳ אלעזר בן עזריה וכו׳ משנת ר׳ אליעזר בן יעקב קב ונקי ר׳ יוסי נמוקו עמו ר׳ שמעון״ יכו׳, והי׳ אפשר לומר כי הכונה לאיסי בן יהודה על השני ותארו בתואר הנאמר גם על הראשון כמו שמצא בן עזאי בירושלים מגלת סתרים אשר הוזכר ביבמות מ״ט.

אבל מפני שבצדק יכול בעל דין לאמר שהכונה גם לאיסי בן יהודה על הראשון, והרי אין הדורות מסודרים בדבריו שהרי התחיל מר׳ מאיר ור׳ יהודה וחשב אחריהם לר׳ טרפון ר׳ ישמעאל ר׳ עקיבא ור׳ יוחנן בן נורי על כן לא נגענו בזה בפנים.

הערה (צ): ועי׳ בנוגע לזה גם בדברינו בכרך ג' מעמוד ‪ 283‬ולהלן, המשנה ביסודה פכ״ז.