דברים רבה ד ה
ה. [ עריכה ]
אמר הקב"ה שמעו לי שאין אדם שומע לי ומפסיד רבנין אמרין את מוצא יש שומע [לאשתו] ומפסיד ויש שומע [לאשתו] ומשתכר כיצד אדה"ר שמע לאשתו והפסיד מניין שנאמר (בראשית ג, יז): "ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך" א"ר יצחק למה"ד למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדו אל תטעום דבר עד שאבא מן המרחץ אמרה לו אשתו טעום את התבשיל הזה שלא יהא מבקש ליתן לתוכו או מלח או מורייס בא המלך ומצאו מטעם בשפתותיו אמר לו המלך לא אמרתי לך אל תאכל ואכלת. אמר ליה מרי. שפחתך נתנה לי אמר ליה המלך ולשפחתי שמעת יותר ממני. כך אמר לו הקב"ה לאדם ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו מה עשתה חוה האכילה אותו א"ר אבין לא בקשה אלא לבכות וליילל עליו בקולה ואכל ממנו שכך כתיב לקול אשתך לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך אמר לו הקב"ה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת אמר ליה מרי הרי שפחתך נתנה לי מנין שנאמר ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל א"ל ולחוה שמעת יותר ממני מיד נטרד שנאמר (שם ג,) "כד" הרי ששמע לאשתו והפסיד.
ויש ששמע לאשתו ונשתכר זה אברהם מניין שנאמר (שם טז, ב) "ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי" א"ר שמואל בר נחמן למה"ד למה הדבר דומה למי שנולד לו בן ראה אותו איסטרלוגוס אחד אמר זה הנער עתיד להיות ארכי ליסטים צריך הוא לאביו להשליכו שמע אביו אמר לבני אני משליך שמע אביו של אותו איסטרולוגוס אמר כל מה שאמר לכם בני שמעו לו כך ראתה שרה לישמעאל יוצא לתרבות רעה והיתה אומרת לו לאברהם (שם כא, י) "גרש את האמה הזאת ואת בנה" והרע לו נגלה עליו הקב"ה א"ל (שם, יב) "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה וגו'" שמע בקולה ונשתכר שנקרא זרעו לשמו של יצחק שנאמר (שם). אמר הקב"ה ומה אם מי ששמע לאשתו כך עשה שכר. מי ששומע לי עאכו"כ. ושלמה המלך בא ומפרש (משלי א, לג): "ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה":