דברים רבה ג יא
יא. [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אַתָּה עוֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן" אמר להם כשתעברו את הירדן דברים אחרים יתחדשו לא תהיו סבורין כשם שהייתם במדבר והייתם חוטאים והייתי מבקש עליכם רחמים אמר להן כשעשיתם אותו המעשה וביקש הקב"ה לכלות אתכם לא נתפללתי עליכם סניגוריא מנין שנאמר (דברים ט, כו): "ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלהים אל תשחת עמך וגו'" .
א"ר חייא בר אבא כיון שאמר לו הקב"ה למשה ברקיע קום רד מהר מזה שמעו חמשה מלאכי חבלה וביקשו להזיקו ואלו הן אף וחימה קצף משחית ומכלה וכיון שהזכיר משה זכותן של שלשה אבות כדכתיב (שמות לב, יג): "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" ברחו קצף ומשחית ומכלה ונשתיירו שנים הקשים אף וחימה. אמר לפניו רבש"ע הרי הזכרתי שלשה וברחו שלשה עמוד אף אתה באף מנין שנאמר (תהלים ז, ז): "קומה ה' באפך" הרי שעמד הקב"ה באף ומנין שעמד משה בחימה שנאמר (שם קו, כג) "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית".
ירד משה מן הרקיע והיו הלוחות בידו ולא שברן עד שראה בעיניו מנין שנאמר (שמות לב, יט): "ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל" אותה שעה "ויחר אף משה וישלך מידו את הלוחות" אמר לו הקב"ה משה לא היית מאמין לי שעשו להן עגל שנאמר (שם, ח) "סרו מהר מן הדרך אשר צויתים".
רבנין אמרי מן הדבר הזה שקד משה היאך לזכות את ישראל שאמר לו הקב"ה אשר צויתים אמר לפניו רבש"ע אני נצטויתי שמא עברתי על הציווי הם לא נצטוו ולא היו יודעים אמר לו הקב"ה משה לא נצטוו אמר לו לאו אמר לו מה אמרת בסיני אני ה' אלהיכם לא אמרת אלא (שם כ, ב) "אנכי ה' אלהיך" מה אמרת לא יהיה לכם אלהים אחרים לא אמרת אלא (שם, ג) "לא יהיה לך אלהים אחרים" הוי "ה' אלהים אל תשחת עמך ונחלתך".
א"ר חייא בר אבא לא הניח משה זוית ברקיע שלא נתחבט בה ומה היה אומר מה פום סבור ממלל.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "ה' אלהים אל תשחת עמך ונחלתך" א"ר חייא בר אבא משפסק סניגור היה רוח הקדש מלמד זכות עליהן וכך היה אומר לישראל (משלי כד, כח): "אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֲךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ" - "אל תהי עד חנם ברעך" אלו ישראל שנקראו רעים להקב"ה שנאמר (תהלים קכב, ח): "למען אחי ורעי וגו'" "וַהֲפִתִּיתָ" דכתיב (שם עח, לו) "ויפתוהו בפיהם" וגם שאמרת בסיני נעשה ונשמע ולא קיימתם ואומר להקב"ה (כט): "אל תאמר (אשלמה) כאשר עשה לי כן אעשה לו" אלא "ה' אלהים אל תשחת עמך ונחלתך" לפיכך כשבאו לעבור את הירדן הזכיר להן כל מה שביקש עליהן סניגוריא שהיה סבור שהם מבקשים עליו רחמים שיכנס עמהם.
מהו "אַתָּה עוֹבֵר" א"ר תנחומא שהיה משה מחבט עצמו לפניהן ואומר להם אתם עוברים אני איני עובר ופתח להם פתח שמא יבקשו עליו רחמים ולא היו מבינים למלך שהיו לו בנים הרבה ממטרונה סרחה עליו מטרונה ביקש להוציאה אמר לה תהא יודעת שאני נוטל אחרת אמרה לו אין ואין את אומר לי מי היא זו שאתה עתיד ליטול אמר לה פלונית מה עשתה מטרונה כינסה את בניה אמרה להן הוו יודעין שאביכם מבקש לגרשני וליטול את פלונית יכולין אתם שלא להשתעבד בה אמרו לה הן אמרה להן תדעו מה היא עתידה לעשות בכם והיתה אומרת שמא יבינו ויבקשו עליה מאביהן ולא היו מבינין כיון שלא הבינו אמרה ואיני מצוה אתכם אלא בשביל עצמכם שתהיו זהירים בכבוד אביכם כך משה כיון שאמר לו הקב"ה (במדבר כז, יח): "קח לך את יהושע בן נון וגו' כי לא תעבור את הירדן הזה" היה אומר לפני ישראל "והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה" "אתה עובר היום" אני איני עובר שמא יבינו ויבקשו עליו רחמים ולא היו מבינין כיון שלא הבינו אמר איני מצוה אלא בשביל עצמכם שתהיו זהירין בכבוד אביכם שבשמים מנין שנאמר "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְגוֹ'".
אמר הקב"ה בעולם הזה היו הכל מתאוין לארץ ישראל ועל ידי עונות גליתם ממנה אבל לעתיד לבא שאין לכם לא חטא ולא עון אני אטע אתכם בתוכה נטיעת שלוה מנין שנאמר (עמוס ט, טו): "ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם":