ברייתא דמלאכת המשכן א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברייתא דמלאכת המשכן · א · >>

פתיחה[עריכה]

רבי אומר עשר תרומות הן [א] תרומה [ב] ותרומת מעשר [ג] חלה [ד] ובכורים [ה] ותרומת נזיר [ו] ותרומת תודה [ז] ותרומת הארץ [ח] ותרומת מדין [ט] ותרומת שקלים [י] ותרומת המשכן (ותרומת חוצה לארץ). תרומה ותרומת מעשר וחלה וביכורים ותרומת נזיר ותרומת תודה (ותרומות חוצה לארץ) לכהנים. תרומת הארץ לכהנים ללוים ולנתינים ולמקדש ולירושלים. תרומת מדין לאלעזר הכהן תרומת שקלים לאדנים תרומת משכן שממנו היו עושין גופו של משכן ושמן המאור וקטורת הסמים ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול.

פרק א - מעשי הקרשים[עריכה]

המשכן ארכו שלשים אמה ורחבו עשר אמות וגבהו עשר אמות. רבי יוסי אומר ארכו שלשים ואחד אמה. כיצד היה מעמיד את המשכן? היה נותן ארבעים אדני כסף בצפון וארבעים אדני כסף בדרום וששה עשר במערב וארבעה במזרח הרי מאת אדנים שנאמר "מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן". כיצד היה מעמיד את הקרשים? היה נותן עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום ושמנה במערב, אבל במזרח לא היה שם קרש אלא ארבעה עמודי שטים שעליהם היו נותנים את הפרכת שנאמר "וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת וגו'" "וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וגו'" "וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וגו'".

והיה עושה את האדנים חלולים וחורץ את הקרש מלמטה רביע מכאן ורביע מכאן והחריץ חציו באמצע ועושה לו שתי יתרות כמין שני חווקין ומכניסן לתוך שני אדנים שנאמר "שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו". הסנין יוצאים מן הקרשים שנים שנים לכל אחד ואחד שמשקיע את הזכר בתוך הנקבה שנאמר "מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ" דברי רבי נחמיה שר' נחמיה אומר אין תלמוד לומר "מְשֻׁלָּבֹת" ומה תלמוד לומר מְשֻׁלָּבֹת מלמד שנעשה להם שולבים כסלם המצרי.

היה חורץ את הקרש מלמעלה, אצבע מכאן ואצבע מכאן ונותנו בתוך טבעות של זהב כדי שלא יהיו נפרדים זה מזה שנאמר "וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת" שאין תלמוד לומר "אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת" ומה תלמוד לומר אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת מקום שנותנין את הבריח.

וכל קרש וקרש היו בו שתי טבעות של זהב, אחת מלמעלה ואחת מלמטה שבהן היו נותנין את הבריחים. והבריחים שתים העליונים ושתים התחחונים, של רוח דרום ארכו של כל אחד ואחד חמש עשרה אמה נמצא השתים ארכן שלשים כנגד עשרים קרשים, והאמצעי ארכו שלשים אמה כנגד עשרים קרשים שמשקיע באמצע הקרשים מן המזרח למערב שנאמר "וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה". כשם שהיה עדשה לקרשים שבדרום כך היה עושה לקרשים שבצפון, אבל במערב אינו כן אלא ארכו של אחד מן העליונים ותחתונים שש אמות כנגד ארבע קרשים והאמצעי שתים עשרה כנגד שמנה קרשים. והקרשים והבריחים והעמודים והאדנים מקום עוביין של קרשים מצופה זהכ שנאמר "ְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב [וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם תַּעֲשֶׂה זָהָב] בָּתִּים לַבְּרִיחִם" שאין תלמוד לומר "בָּתִּים לַבְּרִיחִם" ומה תלמוד לומר בתים לבריחים מקדם שהבריח נכנס. "וַיְצַף אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב". כיצד היה עושה היה מביא שתי שפיפיות של זהב ארכה של כל אחת ואחת אמה ומחצה ונותנו בחללו של קרש מקום שנותנים את הבריחים: