בעל הטורים על בראשית א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| בעל הטורים על בראשיתפרק א' • פסוק ד' |
ד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית א', ד':

וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָא֖וֹר כִּי־ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃


"אֶת הָאוֹר" – בגימטריא "בתורה", ועולה מניין תרי"ג.

"אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" – סופי תיבות "ברית", כדכתיב (שמות לד כז): "כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" וגו' [כרתי אתך ברית]. ו"עַל פִּי", היינו התורה שבעל פה.

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל" – רמז למה שאמרו (ירושלמי ברכות ח ו): אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. וכמנין ויבד"ל3 מבדילין בשנה במוצאי שבתות.

"וַיַּבְדֵּל" – ג' במסורת. רמז למה שאמרו (פסחים קג ב): הפוחת לא יפחות משלוש הבדלות.

הערה[עריכה]

הערה 3: הכוונה למספר השבתות שיש בשנת החמה (המונה 365 יום).