במדבר רבה כ טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · כ · טו · >>

הוסף ביאור

טו. [עריכה]

" ויגל ה' את עיני בלעם" וכי סומא היה להודיע שאף העין ברשותו.
"ויקד וישתחו לאפיו" שדבר עמו.
"ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית" וכי דקיון של אתון בא מלאך לבקש מידו אלא א"ל מה האתון שאין לה זכות ולא ברית אבות נצטויתי לתבוע עלבונה מידך אומה שלימה שאתה מבקש לעוקרה שיש לה זכות וברית אבות על אחת כמה וכמה.
"הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך" ירא"ה ראת"ה נטת"ה ד"א דבר אחר - פירוש נוסף ירט בא"ת ב"ש מגן.
"ותראני האתון [וגו'] גם אותך הרגתי ואותה החייתי מיכן" את למד שהרג את האתון.
"ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי" שהיה רשע ערום ויודע שאין עומד מפני הפורעניות אלא תשובה שכל מי שחוטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו.
"כי לא ידעתי [וגו'] ועתה אם רע בעיניך אשובה לי" אמר לו אני לא הלכתי עד שאמר לי הקדוש ברוך הוא קום לך אתם ואתה אומר שאחזור כך אומנתו לא כך אמר לאברהם להקריב את בנו ואח"כ (בראשית כב יא-יב) "ויקרא מלאך ה' ויאמר אל תשלח ידך" למוד הוא לומר דבר ומלאך מחזירו ועכשיו הוא אומר לי לך אתם "ועכשיו אם רע בעיניך אשובה לי".
"ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים" שחלקך עמהם וסופך ליאבד מן העולם.
"וילך בלעם עם שרי בלק" מלמד שכשם שהם שמחים לקלל כך הוא שמח: