במדבר רבה כ טז
טז. [ עריכה ]
"וישמע בלק כי בא בלעם" מלמד ששלח שלוחים לבלק לבשרו.
"ויצא לקראתו" אל עיר מואב למטרפולין שלהן.
מה ראה לקדמו לגבולין אמר הגבולין הללו שנקבעו מימי נח שלא תכנס אומה בגבול חברתה אלו באין לקלקל והיה מראה לו היאך פרצו ועברו גבול סיחון ועוג כאלו קובל עליהם.
"ויאמר בלק אל בלעם שלח שלחתי אליך... האמנם לא אוכל כבדך" נתנבא לצאת לסופו הימנו בקלון וכענינו השיבו "הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה" שאין רשות בידי לומר מה שאני רוצה: