במדבר רבה יח ד
ד. [ עריכה ]
"וַיִּקַּח קֹרַח" לקח טליתו והלך ליטול עצה מאשתו כשאמר הקב"ה למשה (במדבר ח, ו) : "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אותם וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער על כל בשרם" מיד עשה כן לקרח התחיל לחזור על ישראל לא היו מכירין אותו אמרו לו מי עשה לך כך אמר להם משה עשה בי ולא עוד אלא נטלני בידי ורגלי והיו מניפין אותי ואומר לי הרי אתה טהור והביא את אהרן אחיו וקשטו ככלה והושיבו באהל מועד מיד התחילו שונאי משה להתגרות בו את ישראל ואמרו משה מלך ואהרן אחיו כהן גדול ובניו סגני כהונה תרומה לכהן מעשר לכהן כ"ד מתנות לכהן מיד "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה" מיד "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם [רַב לָכֶם]".
אמר ר' לוי באותה שעה כינס קרח עדתו ואמר להם הרביתם עלינו משוי יותר משעבוד מצרים טוב לנו תחת מצרים מתחת ידכם ובקשו לסקלו לפיכך "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו" אמר להם משה לא למלוכה אני מבקש ולא לאהרן אחי כהונה גדולה שנא' "וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו" אמר משה רבש"ע לא כך צויתני (שמות כח, א): "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו" והרי עומדים כנגדנו להרגנו.
אמר "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" מהו כן א"ר נתן אמר הקדוש ברוך הוא אם נתקבצו כל חרטומי העולם ובקשו להפוך את הבקר לערב לא יוכלו וכשם שהבדלתי בין אור לחשך כן הבדלתי אהרן להקדישו בקדש הקדשים.
מיד "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה" לא נלך ולא נבא אין כתיב כאן אלא לא נעלה (משלי יח, ז): "פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ" פתחו פיהם לפורעניות לומר שהן מתין בירידה ולא בעלייה כשם שאמרו כך מתו "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" אמר משה הואיל ולא רצו לילך אצלי אני אבא אצלם אולי יתביישו ויחזרו בהם שנאמר "וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם" כשראו אותו התחילו לחרף ולגדף שנאמר "וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים" וכי יושבין או כורעים או נופלים יוצאים בני אדם אלא כשיצאו הן מחרפין ומגדפין נאמר כאן יציאה והצבה ונאמר בגלית הפלשתי יציאה והצבה דכתיב (ש"א יז, ד): "ויצא איש הבינים וגו'" (שם, טז) "וַיִּגַּשׁ הַפְּלִשְׁתִּי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב וַיִּתְיַצֵּב אַרְבָּעִים יוֹם" מה יציאה והצבה התם בחירופין ובגדופין אף כאן בחרופין ובגדופין לפיכך פתח משה ואמר "אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה".
"וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ" בוא וראה כמה קשה מחלוקת שכל העוזר במחלוקת הקב"ה מאבד את זכרו שכך כתיב "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֶת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ" אמר ר' ברכיה כמה קשה המחלוקת שב"ד של מעלה אין קונסים אלא מבן עשרים שנה ומעלה וב"ד של מטה מבן י"ג במחלוקתו של קרח תינוקות בן יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית דכתיב "וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" לכך כתיב "וַיִּקַּח קֹרַח":