קטגוריה:משלי יח ז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו
המהדורה המנוקדת: פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.
וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃
פרשני המקרא
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מחתה לו" - מביא על עצמו מחתה ושבר.
"מוקש נפשו" - מביאים מוקש לנפשו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: פי כסיל מביא על עצמו מחיתה ושבר, ושפתיו מביאים מוקש לנפשו.
תרגום ויקיטקסט: - פיו של הכסיל, הקורא למהלומות, גורם לו מחיתה (שבירה) בעצמותיו; ושפתיו, הפותחות בריב, הן המוקש (המלכודת) של נפשו - הן מכניסות אותו למריבה שאינו יכול לצאת ממנה בשלום.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח ז.
דקויות
פסוק 6 תיאר את אופיו של הכסיל ופסוק 7 מתאר את התוצאות של אופי זה. הפסוקים בנויים כתקבולת צולבת:
שפתי כסיל יבואו בריב,
- ופיו למהלומות יקרא;
- פי כסיל מחיתה לו,
ושפתיו מוקש נפשו.
הפתיחה בריב גורמת למוקש (מכשול), והקריאה לאלימות גורמת למחיתה (שבירה).
והמסקנות המעשיות משני הפסוקים:
- להיזהר משפתי כסיל כדי שלא להגיע למריבה: "תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם" (אגרת הרמב"ן).
- להיזהר מפי כסיל, כדי שגם אם כבר הסתבכנו ונכנסנו למריבה, לא נגיע לאלימות: לנסות להקשיב וללמוד את נקודת המבט של הצד השני, גם תוך כדי המריבה, ולא לדבר דברים שיהפכו את המריבה לקרב אלים.
הקבלות
פתיחת השפתיים נמשלה למחיתה (- הריסת חומת-ההגנה) גם ב(משלי יג ג): "נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ"*וב(משלי י יד): "חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה"*.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יח ז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.