במדבר רבה טז כ
כ. [ עריכה ]
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם" זש"ה זה שאמר הכתוב (משלי יח, ח): "דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן" דברים שרגנו אחר הקב"ה גרמו להם צרה גדולה שאלו לא נשתוו למרגלים לא היו לוקין עמהם אלא השלימו אחריהם שנא' (דברים א, כז): "ותרגנו באהליכם ותאמרו" מהו ותרגנו תרתם גנות א"י שקראה הקדוש ברוך הוא ארץ טובה.
"ותשא כל העדה ויתנו את קולם" זש"ה זה שאמר הכתוב (ירמיה יב, ח): "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" אותו קול שבכיתם גרם לכם להיות שנואין ועל אותו הדור אמר ישעיה (ישעיה יז, יא) : "ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" ביום שאמר ליטע אתכם בארץ נעשיתם סיגים "ובבוקר זרעך תפריחי" עד שלא בא השרב פרחתם "נד קציר ביום נחלה" ביום שעברתי ליתן לכם נחלת אביכם נעשיתם קלון בעולם "וכאב אנוש" זה הפורענות ששלחתה ירושה לדורות שבכו בליל ט' באב ואמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חנם לפני אני אקבע לכם בכיה לדורות ומן אותה שעה נגזרה על ביהמ"ק שתתחרב כדי שיגלו ישראל לבין האומות שכה"א (תהלים קו, כו): "וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות" נשיאות יד כנגד נשיאות קול: