במדבר רבה א י
י. [ עריכה ]
"וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקוּדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ'".
את מוצא, המנין הזה שוה למנין שנמנו ישראל במלאכת המשכן, שנאמר (שמות לח, כה): "וכסף פקודי העדה וגו'", והוא היה בשנה ראשונה, שהרי כשקבלו עשרת הדברות מיד עלה משה לקבל הלוחות וחטאו על מעשה העגל, ומיד עשו משכן והוקם באחד בניסן בשנה שנייה, שנאמר (שם מ, יז) "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן". ואימתי היה המנין הזה? באחד באייר בשנה שנייה, שנאמר (במדבר א, יח): "וְאֶת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ וְגוֹ'".
באותו מנין שמנאן כשיצאו ישראל ממצרים בחמשה עשר בניסן, כמה היו? (שמות יב, לז): "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף". וכשבא למנותן בשנה שנייה באחד לחדש השני הוא מוצא אותן יתירים שלשת אלפים וחמש מאות וחמשים. ואין אנו יודעים, אלו היתירים, אם מונה להם עשרים מראש חדש ניסן של שנה שנייה ליציאתם ממצרים, או מונה להם עשרים מראש השנה שהוא ראש חדש תשרי, והוא שנה ראשונה ליציאתם ממצרים.
צא ולמד מן האדנים, שנאמר (שמות לח, כה): "וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו' בקע לגלגולת מחצית השקל וגו'". אימתי הביאו השקלים? - ממחרת יום הכפורים, ולשני בקרים הביאו כל הנדבה למלאכת המשכן שנאמר, (שם לו, ג) "והם הביאו אליו עוד נדבה וגו'". ואם אתה אומר שלא מנו לאותן שיצאו ממצרים, שהיו פחות מבן עשרים, לא מנו להם עשרים שנה עד חדש ניסן של שנה שנייה, אם כן את מוצא בשקלים שלשת אלפים וחמש מאות וחמשים שקלים יתרים! אלא מה יש לך לומר - מתשרי מנו להם עשרים, שהוא ראש השנה לברייתו של אדם הראשון, ולכך כלל החשבון כך, להודיענו שהרי נכנסו חדש אחד בשנה שנייה לצאתם ממצרים ולא נתוספו אותן של עשרים שנה במנינם על אותן שנתנו לאדני המשכן, לומר לך שאין מונין להן מניסן אלא מתשרי.