בית שמואל על אבן העזר קמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר קמח |

סעיף א[עריכה]


(א) לא יגרשנה:    אפילו אם ליכא החשש משום דנתאחר אחר הכתיבה כגון דשולח ע"י שליח וברמב"ם שכתב דין זה אין צריך לומר דשולח ע"י שליח כי הוא ס"ל נתאחר כשר למ"ש בסי' קכ"ז מיהו קשה על הרמב"ם למה ליה הטעם משום גיטה קודם לבנה ת"ל שמא ביטל הגט כמ"ש סוף סימן קמ"ד ואז הוי ספק גט ותצא וכן הוא משמעות במגיד פ"ט דין כ"ה וכאן לא איירי שנתן נאמנות לאשתו וכן בש"ס לא איירי דנתן נאמנות לאשתו דהיא נאמנת לומר שלא פייסה וא"ל הרמב"ם איירי דנותן הגט מידו לידה אז אמרי' דאלו פייסה וביטל הגט לא היה נותן הגט אבל בסי' קמ"ד הגט כבר בידה א"כ קשה היינו דעת הי"א שהביא כאן ואפשר לומר לדעת הרמב"ם אפילו אם הגט ביד השליח אמרינן אלו ביטל הגט היה משלח לשליח שאל ימסור הגט ובסי' קמ"ד איירי כשהגט ביד האשה אם כן אם פייסה כבר אמר להאשה ויודעת דהגט בטל ומה לו לעשות יותר וי"א שהב"י ס"ל כיון שהגט לאו בידו חיישינן יותר ולא תנשא בו מיהו פ"ט דין כ"ה לא משמע כן דאל"כ למה לא אמרי' שם ג"כ דאלו בטלו השליחות סופר והעדי' למה לא אמר להם וצ"ע:


(ב) ואם גירש' וכו':    ה"ה אם הלך הבעל מ"י תנשא כמ"ש בהג"מ ובד"מ סי' קמ"ט הביא דבריו וע"ש:


(ג) ותנשא בו לכתחלה:    כ"כ הרמב"ם משמע אפי' אם הבעל בכאן אין צריך גט אחר וכן מוכח מהרא"ש פ' הזורק מה שהקשה ממשליש גט לאשתו מיהו רש"י והר"ן כתבו דוק' כשהלך הבעל למ"י אז תנשא בו לכתחלה, ואם בוודאי בא עליה עיין סי' קמ"ט:


(ד) גזירה שמא יאמרו וכו':    כלומר שיאמרו נתן הגט באותו יום שנכתב ואחר כך נתעברה ממנו ואיכ' פגם לולד ולא אמרינן דליכ' פגם לולד משום אם בא עליה בוודאי בועל לשם קידושין כמ"ש בסימן אח"ז כי לפעמים תנשא היא לאחר א"כ ע"כ לא קידש אותה, פרישה ולירושלמי שהביאו תוס' והר"ן פ' הזורק מבואר אם גרשה מחמת ערות דבר לא חיישינן שמא בא עליה דמאוסה היא בעיניו, ובזה יש לתרץ קושית תוס' דף פ"א דס"ל לב"ש המגרש לאשתו ולן עמה בפונדק לא חיישין לקידושין משום ב"ש ס"ל אדם עושה בעילתו ביאת זנות וביבמות ס"ל לב"ש אין אדם עושה בעילתו ביאת זנות ולמ"ש י"ל ב"ש לטעמי' דס"ל אין אדם מגרש את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר מ"ה ס"ל ע"כ עשה בעילת זנות, מיהו י"ל מדויק הלשון מ"ש אדם עושה בעילתו משמע לעולם קאמר וכתבו בח"ר אף בארוסה חיישינן לג"י ול"ד למ"ש בסי' קמ"ט שם כבר גירש אותה אבל אם כתב גט ולא נתן חיישינן שמא בא עליה כיון דעדיין לא גירש:


(ה) וי"א דה"מ וכו':    כ"כ הרא"ש בשם הרמ"ה ובזה מיושב הסוגי' כמ"ש בתנאי אם אעבור נגד פניך ל' יום וכמ"ש בסי' קמ"ד דאית' שם בש"ס לגט ישן לא חיישינן שהרי לא נתייחד עמה מבואר אם נתייחד עמה חיישינן לג"י אף על גב דכבר נתן הגט ליד' ע"כ צ"ל הא דכשר הגט כשכבר נתן לידה היינו דוק' אם הגט היה בידו בעת היחוד אבל אם שולח הגט ע"י שליח או אם הגט כבר בידה גרע טפי, ומ"ש המחבר ומסרו מידו לידה ל"ד אפילו אם שלח אח"כ ע"י שליח נמי הגט כשר כיון שהיה בידו בעת היחוד בזה תליא הכל ובחדושי רש"ך הקשה איך אפשר לומר דמסר הגט מידו לידה הא קי"ל כשנתאחר הגט אחר הכתיבה אין תקנה לדבר אלא לשלוח ע"י שליח כמ"ש בסי' קכ"ז ובדרישה וב"ח בק"א הביאו קושיא זו ותירץ ב"ח דאיירי כאן בנתייחד עמה באותו יום אף על גב באותו יום לא שייך לומר גיטה קודם לבנה גזרינן אטו אם יתאחר יותר ואנ"ל איך שייך לגזור בכה"ג כיון דאם יתאחר ונותן לידה פסול בלא זה ולמה יש לגזור אטו יתאחר ולמ"ש על הסוגי' דאמר הטעם משום ג"י ולא אמר הטעם משום גט מאוחר דנ"מ מטעם שאמר שם אין תקנה לכתחלה אפילו אם רוצה לשלוח כי אפי' אם שולח ע"י שליח נמי איכא החשש גט קודם לבנה כי לפעמי' יתעכב הדבר ב' ג' שנים כמ"ש ברש"י וכ"כ בדרישה סימן קל"ב וכן מוכח בהרא"ש פ"ב דגיטין דף י"ז לתירץ הראשון דכתב כל הגיטין אשר לא נמסרו ביום הכתיבה יש לו קול וליכ' חשש משום זנות ומשום פירות א"כ קשה איך תמצא החשש גיטה קודם לבנה אלא ודאי אף על גב דיש לו קול וליכ' חשש משום בת אחותו ופירות מכל מקום איכא חשש משום גיטה קודם לבנה כן יש לתרץ קושיא זו בש"ס מיהו הרמ"ה והרא"ש פ' הזורק והטור סימן קמ"א כתבו הלשון דמוסר הגט מידו לידה דמשמע דאינו נותן ע"י שליח קשה קושיא הנ"ל איך אפשר דנותן מידו ליד' כיון דנתאחר בשלמא הרמ"ה שכתב דין זה י"ל משום דס"ל נתאחר כשר כמ"ש בסימן קכ"ז אלא על הרא"ש והטור קשה כהנ"ל וצ"ל הם כתבו לענין אם כבר נתן מידו לידה תנשא אבל לכתחלה לא יתן מידו לידה אלא בדיעבד אם כבר נתן תנשא אף על גב דנתאחר דלא גרע מאם נתעכב אחר הכתיבה קודם החתימה דסבירא ליה להרא"ש דכשר בעת הדחק ונתאחר אחר הכתיבה והחתימה עדיף טפי דהא הרמב"ם ס"ל נתאחר כשר ונתעכב בין כתיבה לחתימה פסול ועת הדחק בנתעכב היינו אם כבר ניתן הגט כמ"ש כמה פעמי' אם ניתן הגט דומה לעת הדחק ולא ניתן אבל אם הגט כבר ביד השליח לא מהני עת הדחק ולא תנשא:

סעיף ב[עריכה]


(ו) לא יתייחד עמה:    אפילו שכ"מ נוט' למות וגוסס אסור להתייחד בלא עד תשובת רשב"א ד"א ועיין סדר הגט סעיף ק':


(ז) וראה הוא והיא וכו':    היינו הטעם אם נתייחד עמה חיישינן לקדושין שמקדש אותה מחדש מ"ה בעינן שראו העדי' כמ"ש בסי' מ"ב וכ"פ בספרו ב"י הטעם משום קידושין, אף על גב בתנאי אם עדיין לא נתקיים התנאי והיא עדיין אשתו מ"מ כיון לרמב"ם אם נשאת לאחר קודם שנתקיים התנאי לא תצא אם נתקיים התנאי אחר כך י"ל גם כן דשייך בה קידושין דמקדש אותה ואם נתקיים התנאי אחר כך נתקדשה היא לו למפרע מזה מוכח ג"כ דהמחבר ס"ל כרמב"ם בענין אם נשאת קודם קיום התנאי לא תצא כמ"ש בסי' קמ"ג ובסי' קמ"ו וא"ל למה לי הטעם משום קדושין וצריך עדים ת"ל שמא ביטלו הגט וי"ל דנ"מ אם נתן לה נאמנות כמ"ש בסמוך גם נ"מ אם התנה תנאי שאין ביד' לקיים אז אין חשש שביטלו כמ"ש בסי' קמ"ד ולדעת הטור אף על גב דמשמע דס"ל כרמב"ם דלא תצא אם נשאת קודם קיום התנאי כמ"ש בסי' קמ"ג ובסימן קמ"ו מ"מ ס"ל דאין חשש קידושין בזה כיון דעדיין לא נתקיים התנאי אלא אם התנה תנאי אם יש חשש ג"י ובחידושי רש"ך כתב מ"ש הדבר ידוע וכו' לא קאי על תנאי אם אלא על תנאי ע"מ מיהו הב"י בספרו לא כ"כ, אבל זאת תימא על הטור מ"ש בתנאי אם ונתייחד עמה קודם שנתקיים התנאי לא תתגרש בו לכתחלה אבל אם נתגרשה בו תנשא אפי' לכתחלה וזה סותר למ"ש בתחילת הסימן ומ"ש בסימן קמ"א בשם הרמ"ה אם אין הגט בידה לא תנשא ואין לחלק בין אם הגט ביד השליח לבין אם הגט בידה דהא הרא"ש כתב בפרק הזורק דין ד' דקושי' הרמ"ה על הסוגי' אם אעבור נגד פניך ל' יום דאית' שם לג"י לא חיישינן כיון דלא נתייחד עמה כמ"ש בש"ס והקשה הא אפי' אם נתייחד עמה כשר כיון דכבר נתן לה וקי"ל בג"י אם נתן לה תנשא ומתוך כך תירץ ומחלק בין אם הגט בידו ונותן אחר כך אז כשר ותנשא ובין כשאין הגט בידו ש"מ אם הגט בידה לא תנשא, ובזה נדחה נמי מ"ש הב"י על דברי הטור שכתב לא תתגרש בו אף על גב הגט בידה שייך לומר לא תתגרש בו כיון דלא חל הגט עד שעת קיום התנאי דא"כ מה קושית הרא"ש על הש"ס הא שפיר קאמר לג"י לא חיישינן הרי לא נתייחד עמה אבל אם היה חשש ג"י אפילו אם הגט בידה לא תתגרש לכתחלה גם לשון הטור מ"ש אבל נתגרשה בו תנשא תמוה לפי פירושו ובט"ז פי' דאיירי שנתן הגט ליד השליח ליתן לה בזה מיושב לשון הטור גם י"ל קושיא זו דאיירי הגט עדיין ביד השליח והשליח עדיין כאן אחר היחוד והיה יכול לומר לו שאל יתן הגט להאשה לכן אם נתן השליח אחר כך הגט לידה תתגרש ושכ"מ המגרש על תנאי עיין סי' קמ"ה: