בית שמואל על אבן העזר קמז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר קמז |

סעיף א[עריכה]


(א) או יאמר לשליח:    ואם הוא ירט לדרכו ומוכרח לילך קודם כתיבת הגט ורוצה לצוות שיכתבו גט וליתן לשליח על התנאי אז יצוה שיכתבו ויתנו ליד השליח זה ולא יזכיר שום תנאי ואחר כך יאמר לשליח זה לפני עדים אחרי' אותו גט שצוויתי ליתן לידך ואתה תתן לה לאשתי ע"מ כך וכך והסופר והעדי' לא ידעו מזה כלל כן כתב בחדושי רש"ך בשם מהריב"ל:

סעיף ב[עריכה]


(ב) אחר שגמר לכתוב תורף:    היינו תנאי ע"מ כשר אבל תנאי המבטל הגט כגון חוץ או תנאי שלא תשת' יין כל ימי חייה פסול ותנאי ע"מ דכשר היינו כשנתקיים התנאי או חזר ומחקו מיהו מחק קי"ל דפסול כמ"ש בסי' קכ"ה:


(ג) הרי זה ספק גירושין:    כן כתב הרמב"ם בתנאי ע"מ קודם התורף בין בכתב ובין בע"פ אפי' אם נתקיים מ"מ בעת הכתיבה א"י אם יתקיים לא הוי ספר כריתות ואין אומרי' יש ברירה ועיין ביש"ש פ' מרובה וא"י איך מישב דין זה דע"כ טעמו של הרמב"ם משום ברירה דאין אומרי' יש ברירה, מיהו רוב פוסקי' חולקי' על הרמב"ם וס"ל תנאי ע"מ וכתב לפני התורף פסול מדרבנן דגזרי' אטו תנאי חוץ ולדעת הר"ן ובעל המאור וכמה פוסקי' תנאי ע"מ בע"פ קודם התורף כשר דס"ל אפי' חוץ בע"פ קודם התורף אינו פסול אלא מדרבנן דגזרי' אטו אם כותב חוץ מ"ה תנאי ע"מ בע"פ כשר, מיהו לרש"י ותוספת התנאי ע"מ פסול אם התנה קודם התורף דס"ל חוץ פוסל על פי הדין קודם התורף אפי' בע"פ לכן גזרינן ע"מ אטו חוץ, מיהו לתוספת ע"מ ונתקיים כשר אפי' בכתב, נמצא תנאי ע"מ ונתקיים כשר לכל הפוסקי' רק לרש"י ורמב"ם פסול ונ"מ במקום עיגון יש לסמוך על רוב הפוסקי' וכ"פ הבית יוסף, וחוץ בכתב אפי' אחר התורף לדעת הרמב"ם הגט בטל כמ"ש פ"ח, ותוספ' והר"ן כתבו דאינו אלא פסול מדרבנן והא שכתב הרמב"ם ס"פ הנ"ל חוץ וכתב אחר התורף שהוא ספק הגט היינו בחזר ומחקו אז הוי ספק דא"י בתחלה אם ימחקו אבל כשעדיין כתב בגט ס"ל הגט בטל כמ"ש שם דין ה' והיינו לשיטות הרמב"ם בכל הסוגי' לאו משום גזירה פסול אלא מה שפסול הוא פסול על פי הדין כגון ע"מ קודם התורף בין בכתב בין בע"פ, לכן ע"מ אחר התורף אפילו בכתב כשר ולא גזרינן אטו חוץ אבל לשיטות הר"ן ושאר פוסקי' גזרי' זה אטו זה אם כן ע"כ חוץ אחר התורף בכתב אינו אלא מדרבנן מ"ה לא גזרי' ע"מ אטו חוץ לפ"ז אפי' לא מחקו וביטלו התנאי מ"מ כשר הגט מדאוריית' אף על גב אם אומר לה בעת הנתינה חוץ לפלוני הגט בטל כמ"ש בסי' קל"ז ואפילו תנאי חוץ בכתב לפני התורף וחזר ומחקו לרמב"ם נראה שהוא ספק גט משום אין ברירה ולשיטות שאר פוסקי' פסול דאוריית' הוא דלא כתב לשם כריתות וכן מדויק בתוספת ולכאורה י"ל כשם דלרמב"ם לא אמרי' שום גזיר' לרבנן אלא הכל פסול ע"פ הדין אף על גב לרבי גזרי' זה אטו זה מ"מ רבנן לא גזרו כן י"ל אליבא תו' לרבי גזרי' אחר התורף אטו לפני התורף אבל רבנן לא גזרו אחר התורף אטו לפני התורף אלא אם הכל לפני תורף אז גזרי' זה אטו זה וחוץ אחר התורף לאו משום גזירה אטו לפני התורף פסול אלא רבנן ס"ל כיון שנכתב בגט הוי כאלו אמר בעת הנתינה חוץ לפלוני ופסול ובזה מיושב מה שהקשה הר"ן על תוס' דס"ל חוץ בע"פ לפני התורף פסול ע"פ הדין למה לא גזרי' חוץ אחר התורף בע"פ אטו חוץ לפני התורף בע"פ ולמ"ש ניחא:

סעיף ג[עריכה]


(ד) כגון שהתנה לה וכו':    היינו אלו תנאים אפי' אחר התורף או שהתנה שאר תנאים ע"מ קודם התורף וחזר ומחקו ס"ל לרמב"ם ספק גט הוא כ"כ המגיד אבל חוץ ולא נמחק הגט בטל ותנאי ע"מ אחר התורף כשר אפי' לא נמחק כמ"ש בש"ס הטעם הוא משום בעת הכתיבה נכתב שפיר וגם ליכא שיור אלא תנאי אבל חוץ אפי' אחר התורף איכ' שיור אף על גב דנכתב שפיר מ"מ איכ' שיור אף על גב חזר ומחק מ"מ בעת הכתיבה היה שיור והוה ספק אם ימחק כל זה הוא לשיטות הרמב"ם ושיטות שאר הפוסקי' כתבתי בסמוך ואם היה התנאי ע"פ היינו תנאי חוץ, אף על גב דמבואר בש"ס לכולי עלמא חוץ לאחר התורף אינו פוסל בע"פ היינו דוק' בע"פ לא בעת נתינת הגט:


(ה) אבל אם התנה:    בעת הנתינה אז הגט בטל כמ"ש בסי' קל"ז אלא אם כן יחזור ויקח ממנה ותנאי דא"א לקיים אינו פוסל אפי' בכתב קודם התורף כ"כ הרשב"א והמגיד:


(ו) הרי זה נוטל הגט ממנה:    היינו דוקא בתנאי חוץ דפוסל לכהונה מהני נתינת הגט מ"ה צריך ליקח ממנה הגט אבל תנאי כל ימי חייה דאינו פוסל לכהונה כמה שכתב ברמב"ם דכתב ביה אינו גט והיינו דאינו פוסל לכהונה כמ"ש פי' אז א"צ ליקח ממנה ולא כב"י שכתב אפילו בתנאי כזה צריך ליקח ממנה ובזה מדויק ברמב"ם שכתב אחר דין זה כיצד אמר לה חוץ לפלוני וכו' כוונתו לבאר דין זה לא קאי אלא על תנאי חוץ, ובשאר תנאים שמתנה עמה ע"מ כך וכך כשחוזר ומבטל בטל התנאי ואין צריך ליקח ממנה הגט כמ"ש בסי' קמ"ג במחילת התנאי ליתן ר' זוז או בגד וכלי וכן בתנאי אם אין צריך ליקח ממנה הגט כשמבטל התנאי ולא כב"ח בסימן קמ"ג סעיף כ"ב ע"ש והא דמהני כשחוזר ונוטל ממנה הגט היינו דוק' כשנכתב שפיר אלא בעת המסירה לידה התנה תנאי כהנ"ל אבל אם התנה תנאי קודם כתיבת התורף אפילו תנאי ע"מ דפוסל לרמב"ם לא מהני כשחוזר ונוטל ממנה דהא עכ"פ לא נכתב הגט בכשרות ומכ"ש כשנכתב התנאי בגט אפילו אם חזר ומחק לא מהני ועיין במגיד ובב"י, ותנאי מעכשיו אם מתי עי' בטור סס"ז ויתבאר בסי' אח"ז בס"ד: