ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת עבודה זרה פרק ששי
[עריכה]צלמים אסורים
[עריכה]וחכמים אומרים: אין איסור, אלא שיש בידו מקל או צפור או כדור, סייף עטרה וטבעת, צלם ונחש
ועל המבוזין - כגון היורות מחמי חמין, הסיגנין והקומקמין והספלין, והסדנין והמטבע - הרי אלו מותרין
מצא טבעת ועליה צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון - יוליך לים המלח
ר' יהודה אומר אף דמות וסרפס.
טבעת שיש עליה עבודת כוכבים, בזמן שהיא בולטת - אסורה בהנאה
אם אינה בולטת – מותרת. בין כך ובין כך אסור לחתום בה
ושאין עליה עבודת כוכבים מותרת בהנאה ומותר לחתום
טבעת שיש עליה חותם מותר לחתום בה
ר' יהודה אומר: אם היה חותמה שוקע - אסור לחתום בה, מפני שנעשה בולט, ומותר ליתנה בידו להשתמש בה כטבעת וליהנות ממנה
ושחותמה בולט - מותר לחתום בה, ואסור ליתנה בידו
טבעת שיש עליה פרצוף מותר לחתום בה
ר' חנינא בן גמליאל אומר של בית אבא היו חותמין בפרצופות
ר' אלעזר בר צדוק אומר כל הפרצופות היו בירושלים חוץ מפרצוף האדם.
העשוי כמין דרקון אסור, והדרקון תלוי בו - נוטלו ומשליכו, והשאר - הרי זה מותר
איזה הוא מין דרקון שאסור? ר' שמעון בן אלעזר אומר: כל שהציצין יוצא מצוארו
אבל אם היה חלק - הרי זה מותר.
הלוקח גרוטאיות מן העובד כוכבים, ומוצא בהן עבודת כוכבים
נוטלה ומשליכה, והשאר הרי זה מותר.
ביטול ע"ז
[עריכה]ראו משנה ג, ג. הע"ז שבגרוטאות כנראה מבוטלת, אבל מתקנת חכמים יש להשליך אותה. לעניין ביטול הע"ז השוו משנה ד, ד-ו. |
עבודת כוכבים, עד שלא באת לרשותו - אומר לעובד כוכבים ומבטלה
שהעובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים, בין שלו בין של חבירו
בין עובדה בין שאינה עובדה, בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון
ישראל שעשה עבודת כוכבים - אסורה אע"פ שלא עבדה. לפיכך אין יכול לבטלה.
עובד כוכבים שעשה עבודת כוכבים - מותרת עד שתעבד, לפיכך יכול לבטלה
רבי אומר משם ר' יעקב: אם עשאה לישראל מתחלה - אין יכול לבטלה.
עובד כוכבים שמכר עבודת כוכבים לעובדיה – אסורה; שלא לעובדיה - מותרת
לוה עליה, נפלה עליה מפולת, שטפה נהר או שנטלוה ליסטין, או שהניחוה בעליה
כגון מלחמתו של יהושע - אם עתידין הבעלים לחזור עליה אסורה, ואם לאו מותרת
בימסיות שהעמידו עובדי כוכבים בשעת הגזירה, אע"פ שעברה הגזירה - הרי אלו אסורות
וכל עבודת כוכבים שביטלוה עובד כוכבים, יכול תהא אסורה?
ת"ל (דברים ז כה) פסילי אלהיהם תשרפון באש
את שנוהג בו משום אלוה אסור, ואת שאינו נוהג בו משום אלוה מותר
ושל ישראל ,בין שנהג בו לשם אלוה בין שלא נהג בו לשם אלוה - אסור
כיצד מבטלה? רבי מאיר אומר: עד שיכה בקורנס ויחבל
ר' שמעון אומר: אפילו רואה סטרה ונפלה - הרי זו בטילה
וחכמים אומרים: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל
וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים
ר' שמעון בן מנסיא אומר: עבודת כוכבים של ישראל אין לה בטילה עולמית
בימוס שנפגם רובו - הרי זה מותר. מזבח שנפגם רובו – אסור, עד שינתץ.
מוקצה לע"ז
[עריכה]מוקצה שלו אסור, ושל חברו מותר
ראו תמורה ו, א. אין להקריב קרבן שהוקצה לע"ז. הברייתא מגבילה את האיסור: אין אדם אוסר בהמה שאינה שלו, והאיסור אינו חל על בהמה שהוקדשה לה' ואחר כך הועברה לע"ז. |
מאימתי נקרא מוקצה? משנעשה בו מעשה
איזהו נעבד? כל שעובדין אותו, בין בשגגה בין במזיד
איזה הוא מוקצה? מוקצה לעבודת כוכבים
אבל אמר שור זה לעבודת כוכבים - לא אמר כלום, לפי שאין הקדש לעבודת כוכבים.