ביאור:תוספתא/מכשירין/א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת מכשירין פרק ראשון

מחלוקות בית הלל ובית שמאי

(א)
המרעיד את האילן להשיר ממנו משקין, ונפלו על תלושין שבו ועל מחוברין שתחתיו

ראו משנה א, ב-ג. ר' יוסי בר' יהודה מקרב את דעת ב"ה לדעת ב"ש.

ב"ש אומרים: ב"כי יותן", וב"ה אומרים: על התלושין ב"כי יותן", ועל המחוברין אינם ב"כי יותן".
א"ר יוסי בר' יהודה: לא נחלקו ב"ש וב"ה על המרעיד את האילן להשיר ממנו משקין
ונפלו על התלושין שבו ועל מחוברין שתחתיו, שהן ב"כי יותן"
ועל שעקרן משנגבו, שאינן ב"כי יותן"
על מה נחלקו? על המרעיד את האילן להשיר ממנו אוכלין
ונפלו מבד לבד, ומסוכה לחבירתה באותו אילן
שב"ש אומרים: ב"כי יותן", וב"ה אומרים: אינן ב"כי יותן".

(ב)
אמרו ב"ה לב"ש: הכל מודין במעלה שק אחד ונתנו על גב הנהר

ראו משנה א, ד. ר' יוסי שם כר' עקיבא לדעת ר' יהודה כאן.

שאע"פ שהמים יורדים מצד העליון לתחתון - שאינן ב"כי יותן"
אמרו להן ב"ש: אי אתם מודין במעלה שני שקין מן המערה, ונתנן זה על גב זה
שהמים יורדין מן העליון לתחתון, שהתחתון ב"כי יותן"?
ר' יוסי אומר: אחד שק ואחד שני שקין, ב"ש אומרים ב"כי יותן", וב"ה אומרים אינן ב"כי יותן"
ר' יהודה אומר, ר' אליעזר אומר: זה וזה ב"כי יותן",
ר' יהושע אומר: זה וזה אינן ב"כי יותן", ור"ע אומר: התחתון ב"כי יותן", והעליון אינו ב"כי יותן".

גילוי דעת בסחיטה

(ג)

הממחק את הגג ואת הכרישה, אע"פ שהמים יורדים מצד העליון לתחתון - אינן ב"כי יותן"

נתלשו - הרי זה ב"כי יותן".

ראו משנה א, ה, וכן ב, ד. ההרטבה מכשירה רק אם היתה בכוונה.

ר' יוסי אומר: זב וטמא שהיו מהלכין בדרך, וירדו גשמים על שערו ועל כסותו
אע"פ שהמים נתלשין מצד העליון לתחתון - הרי אלו טהורים
שאין נחשבים אלא לאחר שיצאו מכולו.
יצאו מכולו - הרי אלו מוכשרין וטהורין, שאין נחשבין אלא לאחר יציאתן.

(ד)
המסדר קנקנים בכיפה, ששאבו יותר מלוג - אינו ב"כי יותן"

הקנקנים היבשים משכו ממי הכפה מצידם החיצוני. ראו מקוואות ב, ט. לעניין מי חטאת ראו פרה ה, ה, שחייבים לשאוב את מי הקידוש בכלי: לדעת ת"ק אין בכך שהקנקנים שאבו מים אחרים משום מילוי מים שלא בכלי, ולדעת ר' נחוניה צריך להשתמש בקנקנים מחוסמים שאינם שואבים מים מבחוץ.

ולענין מי חטאת - אין חוששין שמא שאבו.
אחרים אומרים משום ר' נחניה: אם היו מחוסנות - אינן שאובות.

הולכים אחר הרוב

(ה)

מי פירות שנפלו לתוכן טיפת מים טמאים כל שהן – טמאים, דברי ר"מ

וחכ"א: הולכין אחר הרוב

ר' אליעזר בן יעקב מכריע: נוזל המבוסס על מים, כגון מים מלוכלכים – טיפת מים שנפלה אליהם מטמאת אותם. אבל נוזל זר שנפל אליהם, כגון חלב או דבש – לפי הרוב.

ר' אליעזר בן יעקב אומר: אפי' בור ציר שנפל לתוכו טיפת מים כל שהוא - טמא
נפל לתוכו דבש וחלב - הולכין אחר הרוב.

(ו)

הטורף את גגו והמכבס את כסותו, אימתי יודע אם רבו גשמים אם לאו?

בתחלה הוא מנטף טיפין דקות, ועכשיו הוא מנטף טיפין עבות

ראו משנה ב, ד.

ר' יהודה אומר: בתחלה היה מנטף טיפין מתוכו, ועכשיו טורד ברצף טיפה אחר טיפה.

(ז)
מצא בה בשר - הולכין אחר רוב הטבחין.

ראו משנה ב, ט. כאן החלוקה היא לפי צורת הבשר, שמאפשרת לדעת מאיזה שלב של השוק הבשר.
לעניין התינוק ראו משנה ב, ז. ת"ק כמו תק במשנה – הולך אחר הרוב, ור' יהודה טוען כאן שאפילו אם העיר יהודית ויש בה גויה או שפחה אחת- מניחים שהיא שהשליכה את התינוק.

מחרוזות - הולכין אחר רוב אוכלי בשר
מצא בה תינוק מושלך, מחצה על מחצה - מטילין עליו שני חומרין
ר' יהודה אומר: אם היתה שם עובדת כוכבים אחת או שפחה אחת - היא חשודה להשליך.