ביאור:שמח = ריחם / חמל / הרים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

שמח קשור למושג התרוממות (כך גם בערבית)   אדם שמח מרגיש מרומם

רחם קשור למושג   אהבה (כך גם בערבית)   אדם אוהב מרגיש מרומם  

חמל קשור למושג הרמה , חמל (המל) בערבית – טלה

(כפי דמיון הרועה שחומל / מטיל / מרים על כתפיו את הטלה הרך והחלש)

 

תהלים פט מג: " הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו"

איכה ב יז: "עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל

                  וישמח עליך אויב הרים קרן צריך"

ישעיהו ט טז: "על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם

                   כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה"

 

מגילת ישעיהו א' (קומראן) "על כן על בחוריו לוא יחמול אדוני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לוא ירחם.."

--

(מבוסס על מאמר של י.א. זליגמן)

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-08-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_sjmx_1