ביאור:שמות כד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




משה עולה לתורה[עריכה]

(שמות כד א): "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה', אַתָּה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק"

עליה לתורה[עריכה]

מנהג ישראל לקרוא בתורה בבית הכנסת בימי שבת, שני וחמישי. הקריאה הציבורית בתורה מקורה בימי עזרא ונחמיה , אולם ישנו מנהג אחד שאין לו מקור שם, והוא העליה לתורה.

בימינו, ישנם שמונה עולים לתורה - שבעה מתחלקים בקריאת הפרשה, והשמיני קורא את ההפטרה. הראשון הוא כהן, השני הוא לוי, ומהשלישי והלאה - ישראלים.

ייתכן שהמקור למנהג זה הוא בפסוק שלנו, בו ה' מצווה על משה לעלות אליו כדי לקבל את התורה - או בקיצור "לעלות לתורה". אמנם, הסדר הוא שונה:

הראשון שעלה היה משה - הלוי; אחריו - אהרן נדב ואביהוא, הכהנים; ואחריהם - שבעים איש מזקני ישראל.

מי מדבר?[עריכה]

ה' הוא המדבר בפסוק זה; אם כך, מדוע לא נכתב "ואל משה אמר: עלה אליי..."?

1. ייתכן שגם הצורה הזאת היא צורת דיבור תקינה בעברית המקראית - ראו שם פרטי במקום כינוי גוף (כך פירש רמב"ן על-דרך הפשט) .

2. ייתכן שהדובר בפסוק אינו ה' אלא מלאך, והוא קרא אל משה ואמר לו לעלות אל ה'. שמו של הדובר לא נזכר כי הוא לא חשוב - ישנם פסוקים נוספים בתנ"ך שבהם לא מפורט שם האומר, וכוונת הפסוק היא " "ואל משה אמר" [מי שאמר] "עלה אל ה'" ".

3. ייתכן שהדובר בפסוק אינו ה' אלא מלאך, ושמו לא נזכר מסיבה אחרת; כך פירש רש"י את דבריו של רב אידית, שנאמרו במהלך ויכוח עם כופר אחד ( בתלמוד בבלי סנהדרין לח: ): : " "זהו מטטרון (הוא אמר 'עלה אל ה) , ששמו כשם רבו (ה'; לפיכך לא הזכיר שמו, וכתב סתם) , דכתיב (שמות כג כא) כי שמי בקרבו" ".

4. וייתכן שהדובר בפסוק הוא ה', אולם המילים "עלה אל ה'" מתייחסות למלאך שנקרא בשם ה'. כך פירש רמב"ן (בפירושו על התורה) את דבריו של רב אידית שם: "והטעם, עלה אל מקום הכבוד אשר שם המלאך הגדול; והכוונה, כי משה יבוא בתוך הענן אשר שם כבוד ה', ולא יבוא אל השם המיוחד, כי לא יראני האדם וחי...". השימוש בגוף שלישי נועד להבהיר למשה, שהוא לא יוכל להגיע ממש עד ה' הדובר אליו, אלא לדרגה נמוכה יותר.


תגובות[עריכה]

משה אמנם יצא משבט לוי אך משה הורם מהשבטיות למעמד של איש אלהים וכבר לא נחשב לוי כי אם אהרן אחיו אשר יעודו לכהונה

לכן בספר דברי הימים א פרק כג כתוב: (יד) וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי:

אם משה היה נחשב לוי הלא היה ברור כי גם בניו לוים ולא היה נדרש לכתוב זאת אבל משה לא נחשב ללוי ולא נודע מעמד בניו לכן בסוף נכתב בדברי הימים כי בניו של משה יקראו על שבט לוי

לכן הסדר הנכון לעלות לתורה זה קודם כל איש אלהים ואחרי כן כהן לוי ואחרי כן שבעים מזקני ישראל

ובספר דברים פרק 31 כתוב:

(ט) וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְאֶל כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:

משה איש האלהים ראשון ואחריו הכהנים הלוים ואחרי כן זקני ישראל

-- daian moshe, 2013-02-08 11:55:16

יפה

אכן העולה הראשון צריך להיות נביא...

-- Erel Segal Halevi, 2013-02-08 12:22:12

יש מדרש על זה אך אינני מוצאו ולא זוכרו. תחת זאת הנה דברי הראב"ע, שממנו מביא גם הרמב"ן: ראב"ע: [שמות כד, ב] ונגש -

אל תתמה בעבור שאמר בתחלה עלה אל ה' ואחר כך ונגש משה לבדו. ולא אמר ונגשת, כי כן מנהג הלשון. וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים. והטעם: מאתו. ושמואל אמר: וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל. ולא אמר ואותי. ורבים ככה.

-- hagai hoffer, 2013-02-08 12:32:50


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:משה עולה לתורה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-02-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-24-01