ביאור:שיר השירים א יב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עד שהמלך במסיבו, נרדי נתן ריחו
[עריכה]הכלה אומרת:
(שיר השירים א יב): "עד שהמלך במסבו, נרדי נתן ריחו"
נרדי נתן ריחו
[עריכה]נרד הוא צמח ריחני, שנזכר יחד עם בשמים אחרים גם בפסוקים נוספים:
- (שיר השירים ד יג): "שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים, כפרים עם נרדים . נרד וכרכם, קנה וקנמון, עם כל עצי לבונה, מר ואהלות, עם כל ראשי בשמים"
הכלה משוה את החתן לבשמים, גם בפסוקים הבאים:
- (שיר השירים א יג): "צרור המר דודי לי, בין שדי ילין. אשכל הכפר דודי לי, בכרמי עין גדי"
מכאן נראה, שגם בפסוק שלנו, נרד הוא משל לחתן. הכלה משבחת אותו ואומרת שריחו הטוב נודף למרחוק (אורי מילר, ויקיטקסט ) .
פירושים נוספים
[עריכה]חז"ל פירשו ש נרדי הוא דווקא הבושם של הכלה, או משל לכלה עצמה.
1. רבי מאיר דרש זאת לגנאי - הכלה ניצלה את העובדה שהמלך נמצא במסיבה, והבאישה את ריחה, כלומר בגדה בו; והנמשל הוא חטא העגל. השימוש בפועל " נתן ריח " הוא לשון נקיה, למעשה היה ראוי לכתוב "הבאיש ריח" (רש"י) .
2. ורבי יהודה חלק עליו וטען שיש לדרוש את שיר השירים רק לשבח - הכלה נתנה ריח טוב, שהגיע עד למקום שבו המלך מסב; והנמשל הוא "נעשה ונשמע". לפי זה הפועל "נתן ריח" מתפרש כפשוטו - כמו ברוב התנ"ך - נתן ריח טוב.
עד שהמלך במסבו
[עריכה]מְסִבּוֹ = המקום שהוא מֵסֵב בו; הכוונה לסעודה שאוכלים בהסבה, כמנהג מלכים; או לדיון בענייני הממלכה שהתקיים סביב שולחן עגול.
1. אם החתן הוא המלך, יש לפרש עד = תיאור זמן (עדיין): "גם כשהמלך עדיין מסב ועוסק בענייני הממלכה, ואינו נמצא עמי, אני מרגישה את ריחו הטוב".
2. ואם החתן אינו המלך, יש לפרש עד = תיאור מקום: "עד המקום שבו המלך מסב מגיע ריחו הטוב של חתני".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-26.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עד שהמלך במסיבו, נרדי נתן ריחו
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/jj-01-12