ביאור:סעד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סעד = תמך וחיזק
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: סעד
הפועל סעד משמעו עזר, תמך וחיזק, כמו בפסוקים:
- (ישעיהו ט ו): "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו, להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם, קנאת ה' צבאות תעשה זאת"
- (תהלים יח לו): "ותתן לי מגן ישעך, וימינך תסעדני , וענותך תרבני"
- (תהלים כ ג): "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"
- (תהלים מא ד): "ה' יסעדנו על ערש דוי, כל משכבו הפכת בחליו"
- (תהלים צד יח): "אם אמרתי מטה רגלי, חסדך ה' יסעדני"
- (תהלים קיט קיז): "סעדני ואושעה, ואשעה בחקיך תמיד"
- (משלי כ כח): "חסד ואמת יצרו מלך, וסעד בחסד כסאו"
- (עזרא ה ב): "באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם, ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון"
בפרט, משתמשים בו כדי לציין ארוחה דשנה, הנותנת תמיכה וחיזוק לאיבריו הפנימיים של האדם:
- (בראשית יח ה): "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת".
- שופטים יט ה: " "ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו..." "וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם" " ( ראו לב - לבב ).
-
- (תהלים קד טו): "ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד"- לחם נותן תמיכה וחיזוק ללבב אנוש.
פעם אחת נזכר הביטוי בלי המשלים "לב":
- (מלכים א יג ז): "וידבר המלך אל איש האלהים 'באה אתי הביתה וסעדה , ואתנה לך מתת'"
כשהאדם רעב, הוא חלש וקשה לו לחשוב - קשה לו להפעיל את הלב ( לב = מקום המחשבות ). כשהוא אוכל, הוא תומך בליבו ומחזק אותו - כלומר "סועד את ליבו". לכן הארוחה נקראת בלשון ימינו "סעודה".
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סעד - תמך וחיזק
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/sed