ביאור:סגלות משלי מקורות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ספר משלי כולל בעיקר את חכמתו של שלמה המלך, כפי שמעידה הכותרת הראשית:

(משלי א א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"

בעיקר - אבל לא רק. ספר משלי נועד לא רק להעביר לקוראים את דעותיו ורעיונותיו של המחבר, אלא גם לעזור להם להבין את דבריהם של חכמים אחרים, כפי שנאמר בהקדמת הספר, (משלי א ו): "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם".

כותרות המשנה, המופיעות בהמשך הספר, מחלקות את הספר למספר תת-ספרים, חלקם מיוחסים לשלמה וחלקם מיוחסים לחכמים אחרים:

(משלי א א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל": פרקים א עד ט מיוחסים לשלמה וכוללים משלים ארוכים של מספר פסוקים;
(משלי י א): "מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה...": פרקים י עד אמצע כב מיוחסים גם הם לשלמה, וכוללים משלים קצרים של פסוק אחד;
(משלי כב יז): "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים...": מכאן ועד אמצע פרק כד המשלים מיוחסים לחכמים אחרים - שלמה אומר לקורא שעליו להאזין ולהבין את דבריהם של חכמים ( פירוט );
(משלי כד כג): "גַּם אֵלֶּה לַחֲכָמִים..."- גם המשלים מכאן ועד סוף פרק כד מיוחסים לחכמים אחרים. אמנם לפי המפרשים: " "עד הנה הם משלי שלמה, ומכאן עד סוף הפרק הוא מלוקט מדברי חכמים אחרים" " ( מלבי"ם , ודומה לזה הגר"א) , אך המילה גם משמעה בנוסף, כלומר קובץ משלי החכמים שמתחיל כאן מצטרף לקובץ אחר של משלי חכמים שבא לפני כן - הקובץ המתחיל מאמצע פרק כב.
(משלי כה א): "גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה": גם המשלים שמכאן ועד סוף פרק כט מיוחסים לשלמה - בנוסף לשני הקבצים של משלי שלמה שהופיעו בתחילת הספר; אחרי שני קבצים של משלי חכמים אחרים, אנו חוזרים לקובץ של משלי שלמה שהועלו על הכתב מאוחר יותר, בימי חזקיה מלך יהודה, דור 12 לשלמה (שלמה חי לפני כ-3000 שנה, וחזקיה חי לפני כ-2500 שנה).
(משלי ל א): "דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא, נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל"( פירוט ) - לפי המפרשים: " "בסימן זה העתיקו אנשי חזקיה דברי חכם אחד שהיה שמו אגור בן יקה... שהשיב דברים לחכמים ששאלו ממנו דברים, פעם אחת השיב לחכם ששמו איתיאל ופעם השיב לאיתיאל ואוכל, ששני החכמים איתיאל ואוכל שאלו ממנו והשיב להם" " (מלבי"ם) . אם כך, בפרק ל באים משלים של חכם אחר, ששלמה או אנשי חזקיה החליטו לצרף את דבריו למשלי שלמה.
(משלי לא א): "דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא, אשר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ": למואל הוא שמו של מלך משא, מלך של שבט משא שהוא אחד משבטי ישמעאל הנזכרים ב בראשית כה יד(מלבי"ם) , אם כך מדובר בחכם שאיננו מעם ישראל, ובכל-זאת החליטו שלמה או אנשי חזקיה להכניס את דברי החכמה של אמו לספר משלי.

גם אני, הקטן, אספתי בספר זה מדבריהם של חכמים רבים - החל מדברי חז"ל והמפרשים, ועד לדברי חכמים בני דורנו, מישראל ומאומות העולם. ואלה המקורות העיקריים בהם השתמשתי בכתיבת ספר זה, לפי זמנם:

תלמוד בבלי וירושלמי (לפני כ-2000 שנה).
מדרש רבה (לפני כ-1000 שנה).
ילקוט שמעוני (לפני כ-1000 שנה), אוסף של מדרשי חז"ל, מסודרים על-פי סדר המקרא.
רש"י (רבנו שלמה יצחקי, לפני כ-950 שנה), ליקט פירושי פסוקים מהתלמוד, המדרשים, ספרי הדקדוק והמילונים העתיקים, בחר מהם את הפירושים המתאימים לפשוטו של מקרא, כתב אותם מחדש בקיצור, וסידר אותם לפי סדר התנ"ך, וכך היה לרב הראשון שכתב פירוש מסודר למקרא על-דרך הפשט.
הרב משה קמחי (לפני כ-850 שנה), הסביר את הקשר בין הפסוקים ה"דבקים", הסמוכים זה לזה, שבקריאה ראשונה נראה שאין קשר ביניהם. במקומות מסויימים פירושו מיוחס בטעות לרב אברהם אבן עזרא.
הרב יונה גירונדי (לפני כ-750 שנה), קישר את ספר משלי לעולם העשייה ותיקון המידות. הוא זיהה בכל פסוק משמעות מעשית-מוסרית, בין אדם לה', בין אדם לחברו ובין אדם לנפשו. פירושו על ספר משלי יצא לאור לאחרונה בעריכת הרב יעקב גלוסקינוס (הוצאת פלדהיים, ירושלים ה'תשנ"ח) .
רלב"ג (הרב לוי בן גרשום, לפני כ-700 שנה), קישר את ספר משלי לעולם המחשבה והמחקר הפילוסופי. הוא זיהה בכל פסוק משמעות פילוסופית, בין אדם לשכלו ובין אדם לאמת.
הרב דוד ובנו יחיאל אלטשולר (לפני כ-300 שנה), כתבו את הפירוש הנקרא מצודות, ובו תרגמו כל פסוק לעברית קלה ופשוטה, והוסיפו פירוש למילים הקשות. פירושם קריא וברור גם לקורא בן זמננו. פירושם מחולק לשני חלקים - מצודת דוד (תרגום הפסוקים) ו מצודת ציון (פירוש המילים).
הרמח"ל (הרב משה חיים לוצאטו, לפני כ-300 שנה), כתב את הספר מסילת ישרים, המתווה דרך להתקדמות הדרגתית בעבודת ה' ובקיום המצוות, ומסביר פסוקים רבים מהתנ"ך ומדרשי חז"ל הקשורים לנושאים אלו.
הגר"א (הגאון רבי אליהו מווילנה, לפני כ-250 שנה), קישר את ספר משלי לעולמות הדרש, הרמז והסוד. שילב בפירושו רעיונות פשוטים עם רעיונות קבליים נשגבים. פירושו על ספר משלי יצא לאור לאחרונה בעריכת הרב משה פיליפ (פתח תקוה ה'תשס"א) .
הרב שניאור זלמן מלאדי ("האדמו"ר הזקן", מייסד חסידות חב"ד, לפני כ-200 שנה), כתב את ספר התניא שבו הוא מסביר פסוקים מהתנ"ך ומדרשי חז"ל הקשורים לעבודת ה' ואהבת ישראל.
רבי נחמן מברסלב (לפני כ-200 שנה), ספרו ליקוטי מוהר"ן כולל פירושים מקוריים לפסוקים רבים על דרך החסידות.
מלבי"ם (מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל, לפני כ-150 שנה), משימתו היתה לפרש את התנ"ך כך שלא יימצאו בו שום כפילויות, שום משלים שאינם מתאימים לנמשל, ושום משפטים בלי רעיון עמוק. לשם כך הוא עבר על מאות זוגות של מילים נרדפות בכל המקרא, זיהה את המשמעות המדוייקת של כל מילה, ופירש את הפסוקים בהתאם למסקנותיו.
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין (ה"חפץ חיים", לפני כ-100 שנה), עסק הרבה בדברי מוסר, במיוחד בקשר לשמירת הלשון. לקט מקיף של פירושיו על ספר משלי יצא לאור לאחרונה על-ידי ישראל יוסף ברונשטיין (דפוס ירושלים העתיקה, ה'תשס"ה) .

חכמים מ-50 השנים האחרונות:

הרב ד"ר נחום אליעזר רבינוביץ', בעבודת הדוקטורט שלו אסף מקורות רבים המדברים על הסתברות וסטטיסטיקה, ובפרט על גורלות : Probability and Statistical Inference in Ancient and Medieval Jewish Literature, University of Toronto Press, 1973.
אברהם אהוביה , בספרו ככל הכתוב פירש מאות פסוקים בדרכים חדשות ומקוריות (הוצאת ספריית פועלים, תל אביב ה'תשל"ז) . חלק מפירושיו מתפרסמים גם באתר שלו, מקרא אהוביה .
פרופ' מרדכי זר-כבוד ופרופ' יהודה קיל, כתבו את פירוש דעת מקרא על ספר משלי, ובו שילבו עשרות פירושים ישנים וחדשים, וכן תוצאות של מחקרים מתחומים רבים הקשורים למקרא (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשמ"ד) .
ד"ר דניאל גולמן, ספרו אינטלגנציה רגשית כולל אוסף של מחקרים בפסיכולוגיה מהשנים האחרונות, העוזרים להסביר חלק גדול מהפסוקים בספר משלי הקשורים לרגשות וליחסים שבין אדם לחברו. תרגם מאנגלית עמוס כרמל (הוצאת מטר, תל אביב ה'תשנ"ז) .
הרב דוד קליר, מרצה בתנועת אל עמי, נתן הרצאות על ספר משלי בבית הכנסת "אחוה" בקרית מוצקין בשנת ה'תשס"ז.
הרב יעקב שכטר, כתב ספר שבו אסף את כל דברי חז"ל בתלמוד הבבלי והירושלמי על פסוקים בספר משלי, והסביר כל אחד מהם בפירוש הנקרא "דברי יעקב" (הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשס"ט) .
אורי יעקב בירן, הכותב פירוש נרחב ומפורט כמעט לכל פסוק בפרקים א' ו-י' בספר משלי. פירושיו מתפרסמים באתרים כיפה ו נקודת חיבור .
הרב רונן חזיזה מצפת, העורך את חוברות "לפחות 5 דקות תורה ביום", והחל מחודש סיון ה'תשס"ט מפרש פסוקים נבחרים מספר משלי וחושף את המשמעות המעשית שלהם (להזמנת החוברות: 0546282100) .

ארנולד ג'ייקובס (A.J.Jacobs), יהודי אמריקאי שהחליט לחיות במשך שנה שלמה על-פי התנ"ך, באופן מילולי ככל האפשר. מתוך ניסיונותיו הוא הגיע למסקנות מעניינות מאד, שאותן תיעד בספר "The year of living Biblically", בהוצאת Simon & Schuster Paperbacks, New York 2007 (לפני כ-3 שנים).
ועוד מאמרים רבים שהתפרסמו באתרים שונים באינטרנט, וניתן להגיע אליהם דרך המהדורה של הספר באינטרנט (ראו לעיון נוסף ).

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

הט אזנך ושמע דברי חכמים[עריכה]

פירושנו על (משלי כב יז): "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי"נובע מקטע בתלמוד המתייחס לתנא רבי מאיר, שלמד תורה מרבו שעזב את הדת:

" "רבי מאיר, היכי גמר תורה מפומיה ד'אחר'? והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן... אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו! - אמר ריש לקיש: רבי מאיר קרא אשכח ודרש: הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי - "לדעתם" לא נאמר אלא "לדעתי". קשו קראי אהדדי! - לא קשיא: הא בגדול, הא בקטן." " (תלמוד בבלי חגיגה טו: ) .

כלומר, מכיוון ששלמה המלך הרשה לעצמו ללמוד את דבריהם של חכמים אחרים, שאינם בהכרח ישראלים או צדיקים, ואף שילב מדבריהם בספרו, הרי שמותר לכל אדם לעשות את אותו הדבר וללמוד דברי חכמה מאנשים שאינם צדיקים, ובלבד שהוא אדם גדול בדורו (כמו שלמה בדורו), ושיש לו צורך ללמוד את דברי החכמה האלו כדי ללמד אותם לרבים תוך ניפוי הדברים הלא רצויים שבהם. מותר לו לשמוע את דברי החכמים האחרים - "הט אזנך ושמע דברי חכמים ", אך לא לתת להם להשפיע על ליבו, שכן הלב צריך להיות מלא בדעת ה' בלבד - "ולבך תשית לדעתי" (ראו גם חכמות חיצוניות למי שבוטח בה' ).

רש"י, בפירושו לפסוק זה, לא הגביל אותו לאדם גדול בלבד, אלא פירשו כהנחיה כללית:

" "הט אזנך ושמע דברי חכמים - ללמוד תורה מחכם כל שהוא, ולבך תשית לדעתי - ואם רבך רשע, לא תלמוד ממעשיו" " ( רש"י )

אני, הקטן, השתדלתי שלא להביא בספר זה מקורות של אנשים רשעים כמו "אחר", אבל כן הבאתי מקורות נייטרליים העוזרים להבין את הרעיונות והנושאים בספר משלי.

בשולי הדברים נציין שפירושנו על דברי החכמים: אגור בן יקה, איתיאל, אוכל ולמואל מלך משא מסתמך על המלבי"ם, ובאופן דומה פירש הגאון מוילנה. אולם לפי חז"ל, ומפרשים אחרים, כל השמות הללו הנם כינויים של שלמה המלך המייצגים צדדים שונים באישיותו (ראו: דברי אגור בן יקה ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-31.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mdrik_bib