ביאור:מתי חגגו נשיאי ישראל את חנוכת המזבח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ספר במדבר מתחיל בתאריך (במדבר א א): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית , לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  ' שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל-- תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם , אַתָּה וְאַהֲרֹן.  וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה--אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו הוּא.  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם:  לִרְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן-שְׁדֵיאוּר...".

בתאריך זה - שנה 2 ליציאת מצרים, חודש 2 (אייר) - ציווה ה' על משה ואהרן לפקוד את בני ישראל, ומינה 12 נשיאים שיעזרו להם לבצע את המפקד.

אך לאחר כמה פרקים מסופר על שני אירועים שקשורים לאותם נשיאים, שקרו בתאריך אחר:

(במדבר ז א-ט): " "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים"
"אֶת-הַמִּשְׁכָּן" ", וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו,"
"וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. "
"וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי"
"יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם:  הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם הָעֹמְדִים" " עַל-הַפְּקֻדִים .  וַיָּבִיאוּ אֶת-קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה', שֵׁשׁ-עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר--עֲגָלָה עַל-שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים, וְשׁוֹר לְאֶחָד; וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם, לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן.  וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ' קַח מֵאִתָּם, וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל-הַלְוִיִּם, אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ.  וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הָעֲגָלֹת וְאֶת-הַבָּקָר; וַיִּתֵּן אוֹתָם, אֶל-הַלְוִיִּם.  אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת, וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר - נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן; כְּפִי עֲבֹדָתָם.  וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת, וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר - נָתַן, לִבְנֵי מְרָרִי:  כְּפִי עֲבֹדָתָם, בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.  וְלִבְנֵי קְהָת, לֹא נָתָן;  כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" ". 
(במדבר ז י-פח): " "וַיַּקְרִיבוּ"
"הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, בְּיוֹם" "{{{1}}}" "

היום שבו כילה משה להקים את המשכן היה, על-פי שמות פרק מ, בחודש 1 באותה שנה (ניסן; ראו מתי היתה חנוכת המשכן? ), כלומר - חודש לפני המפקד שמתואר בתחילת הספר!

זה מעורר כמה שאלות:

  1. מדוע נכתבה פרשת קרבנות הנשיאים אחרי פרשת המפקד, אם היא קרתה לפניה?
אמנם, נאמר "אין מוקדם ומאוחר בתורה", אבל בדרך-כלל סדר הפרשיות הוא כרונולוגי - על-פי סדר הזמנים, והסדר שונה רק כאשר יש סיבה טובה (ראו אין מוקדם ומאוחר בתורה )!
  1. איך ידעו הנשיאים כבר בחודש 1 (ניסן), שהם יהיו "נשיאי המטות, העומדים על הפקודים" - והרי ה' ציווה על המפקד רק בחודש 2 (אייר, הקטע שקראנו בתחילת המאמר)!
אמנם, גם קודם לכן היו נשיאים (
שמות לד לא, שמות לה כז, ויקרא ד כב; וגם אותם אנשים שנבחרו לעמוד על הפקודים היו ודאי אנשים חשובים בשבטם (במדבר א ד - "איש ראש לבית אבותיו הוא", ואולי גם במדבר א טז- "אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם"). אך הם לא היו הנשיאים היחידים - היו נשיאים נוספים (לפחות 250 - ראו למשל במדבר טז ב, וה' היה צריך לקרוא בשמותם כדי שידעו שהם הנשיאים הנבחרים "לעמוד על הפקודים" (במדבר א ה, ב ג ). אם כך, חוזרת השאלה - איך ידעו אותם נשיאים שדווקא הם ייבחרו?

מתוך שאלות אלו ואחרות, פירש הרב יצחק אברבנאל, שהנשיאים הקריבו את קרבנם, לא בחודש 1 (ניסן), אלא בחודש 2 (אייר), לאחר המפקד. הפסוק "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת-קָרְבָּנוֹ..." מתייחס ליום הראשון בחודש השני - אותו יום שבו התחיל הספר.

לפי הסבר זה, ספר במדבר מסודר באופן כרונולוגי = לפי סדר התאריכים:

  • פרק א קרה ב-1 באייר;
  • פרק ז קרה מ-1 עד 12 באייר;
  • פרק ט קרה ב-14 באייר (ראו פסח שני );
  • ובפרק י נסעו בני ישראל מהר סיני, ב-20 באייר.

לפי פירוש זה, יש לפרש את תיאורי-הזמן שנזכרו בפרק ז - " "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים" "אֶת-הַמִּשְׁכָּן" ", "בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ", בדרך שונה מהמקובל, ויש כמה פירושים אפשריים:

א. לפי חלק מהמפרשים, "יום" אין משמעו דווקא "24 שעות"; בכמה מקומות בתנ"ך "יום" = "זמן" באופן כללי. גם בפרק זה עצמו, בסוף הפרק, נאמר "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו", והרי הקרבנות של חנוכת המזבח הוקרבו במשך 12 ימים שונים, ולא באותו יום בלבד. לפי זה "ביום כלות משה להקים את המשכן" הכוונה "באותו זמן", לא דווקא באותו יום, יכול להיות גם חודש לאחר מכן.

ב. "יום" אין משמעו רק "היום שבו קרה האירוע", אלא גם "היום שבו חוגגים את האירוע" (ראו יום הולדת את פרעה ). נשיאי ישראל חגגו את הקמת המשכן, וציינו את יום החודש להקמת המשכן בהבאת קרבנות מיוחדים.

  • אך גם לפי פירוש זה, עדיין לא ברור מדוע לא נכתב בבירור התאריך שבו קרה אירוע זה.

ג. ע"פ אברבנאל, משיחת המשכן וכל כליו ארכה זמן רב, ונמשכה כל החודש הראשון, ולכן "יום כלות משה להקים את המשכן" הוא היום הראשון לחודש השני.

אפשר גם לפרש, שהנשיאים אכן הביאו את קרבנותיהם לפני המזבח ביום הקמת המשכן - בחודש 1, אך לא יכלו לזבוח אותם מייד בגלל שבעת ימי המילואים (ראו מתי היתה חנוכת המשכן? ), ולכן דחו את זביחתם בחודש, וזבחו אותם רק בחודש 2. לפי זה, הנושא המרכזי של הפרשה מתחיל בפסוק "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת-קָרְבָּנוֹ..." - הפסוק שקרה ביום הראשון לחודש 2, אותו יום שנזכר בתחילת ספר במדבר. אחד-עשר הפסוקים הקודמים בפרק הם רק הקדמה - הם באו לתאר מתי הנשיאים הביאו את הקרבנות שהתחילו בזביחתם באותו יום. לפועל "הקריב" יש שתי משמעויות - "הביא לפני המזבח", ו"שחט על המזבח" (ע' גם ויקרא טז).

פירוש זה עונה לשאלה 1: כפי שהוסבר במאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה , הפרשיות בתורה מסודרות לפי סדר הזמנים של הנושא המרכזי של כל פרשה, אך לפעמים נזכרים, בפרשה מאוחרת, פרטים שקרו לפני סוף הפרשה הקודמת.

גם לפי פירוש זה, הפרשיות בספר במדבר מסודרות לפי זמן התרחשותן.

  • אך הפירוש אינו עונה יפה לשאלה 2 - עדיין לא ברור, איך ידעו הנשיאים שדווקא הם יהיו "העומדים על הפקודים"?

מקורות נוספים[עריכה]

רש"י: " "ביום כלות משה להקים - ולא נאמר ביום הקים, מלמד שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו ובאותו היום העמידו ולא פרקו, לכך נאמר "ביום כלות משה להקים", אותו היום כלו הקמותיו. וראש חדש ניסן היה , בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו" ".

רמב"ן: " "... אבל [הראיה של רש"י] איננה ראיה גמורה, כי {ביום כלות} איננו דבוק עם {להקים} בלבד, אבל ביום כלות משה להקים את המשכן ולמשוח ולקדש אותו ואת המזבח ואת כל כליו הקריבו הנשיאים את קרבנם כשנעשה כל זה. ומכל מקום ביום השמיני היה: ונכתבה זאת הפרשה בכאן, בעבור כי ביום הראשון של מלואים קרא אל משה מאהל מועד וידבר השם אליו כל הפרשיות שמתחלת ספר ויקרא עד ויהי ביום השמיני שהם בדיני הקרבנות, ומיום השמיני נדבר לו כל הפרשיות שמתחלת זאת החיה אשר תאכלו (ויקרא יא ב) שהם בדיני איסור והיתר, ויש בכולן ענין הקרבנות, ונמשכו הענינים עד המקום הזה כסדר כאשר פירשתי (בתחלת הספר ולעיל ה ו). וכשהשלים המצות אשר נצטוה משה לאמר לישראל ובכולן דיני עבודה וקרבנות ומשמרת אהל מועד ועבודתו, חזר אחרי כן בכאן להגיד נדבת הנשיאים בקרבנם, שהיו מהיום השמיני עד יום תשעה עשר לחודש , או עד שנים עשר יום לחודש כדברי רבותינו (סדר עולם פרק ז)" ".

עדת הצופים - " "פרק א' בספר "במדבר" פותח בתאריך בו הקב"ה ציווה את משה ואהרון למנות את העם" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" " " "

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-07