הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

החייאת הילד - עיסוי לב?[עריכה]

בנה של השונמית - אישה שעזרה לאלישע הנביא - מת, ואלישע החיה אותו. הפעולות שעשה אלישע מתוארות במלכים ב ד:

כט וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי: ,חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ, כִּי-תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ, וְכִי-יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ; וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי, עַל-פְּנֵי הַנָּעַר. ל וַתֹּאמֶר אֵם הַנַּעַר, חַי-ה' וְחֵי-נַפְשְׁךָ אִם-אֶעֶזְבֶךָּ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ. לא וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיָּשֶׂם אֶת-הַמִּשְׁעֶנֶת עַל-פְּנֵי הַנַּעַר, וְאֵין קוֹל, וְאֵין קָשֶׁב; וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד-לוֹ לֵאמֹר, לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר. לב וַיָּבֹא אֱלִישָׁע, הַבָּיְתָה; וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת, מֻשְׁכָּב עַל-מִטָּתוֹ. לג וַיָּבֹא, וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם; וַיִּתְפַּלֵּל, אֶל-ה'. לד וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם, בְּשַׂר הַיָּלֶד. לה וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וַיַּעַל, וַיִּגְהַר עָלָיו; וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים, וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת-עֵינָיו.

מה פירוש המילה "ויזורר"'?

1. מקובל לפרש "התעטש" - הנער שקם לתחיה התעטש 7 פעמים לפני שפקח את עיניו; אולם:

השורש "זור" או "זרר" אף פעם לא מופיע בשפה העברית בתנ"ך במשמעות זו (אלא רק בתרגום הארמי לספר איוב)
בנוסף לכך, לא ברור מדוע הנער התעטש 7 פעמים, ולמה העובדה הזאת מוזכרת כאן; הרי העיקר הוא שהנער פקח את עיניו בסוף.

2. במקומות אחרים בתנ"ך, מופיע השורש "זור" במשמעות "סחט"::

(שופטים ו לח): "ויהי כן; וישכם ממחרת, ויזר את הגזה, וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים"
(איוב לט טו): "ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה"זר" מקביל ל"דש" = סחט ומעך

אם כך, ייתכן שגם כאן הכוונה היא, שאלישע "סחט" את גופו של הנער, כלומר עיסה אותו, ובפרט, עיסה את ליבו (פעולה הנראית כמו סחיטה של הגוף כולו); עיסוי לב נחשב בימינו לפעולה חשובה ביותר בתהליך ההחייאה של אדם מחוסר-הכרה ; גם כשמשתמשים באמצעים מתקדמים יותר כמו שוקים חשמליים, עדיין צריך לעשות עיסויי לב כדי להחזיר את הלב לפעילות, וייתכן שזה מה שאלישע עשה כאן.

אפשר להמשיך את הרעיון ולפרש שאלישע עשה לו גם הנשמות מפה לפה, כמו שנאמר בפסוק לד "וישם פיו על פיו".

אולם, אילו המטרה היתה להנשים, לא היה צריך לשים את "עיניו על עיניו וכפיו על כפיו".
ועוד: כדי שההחייאה תהיה מוצלחת, חשוב שיהיה רצף של החייאה - בעיקר רצף של עיסויים; אילו אלישע היה מתכוון לעשות לנער עיסוי לב, הוא היה מתחיל בכך מרגע שהגיע לחדר, ולא מפסיק לרגע; ובוודאי שלא היה " הולך בבית אחת הנה ואחת הנה ".

3. ואולי משמעות השורש "זור" היא "ריפא", כמו במילה "מזור" וכמו בפסוקים:

(ישעיהו א ו): "מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן"
(ירמיהו ל יג): "אין דן דינך למזור, רפאות תעלה אין לך"
(הושע ה יג): "וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו , וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב, והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור"

ולפי זה, הכוונה שאלישע עשה פעולות שונות הקשורות לריפויו - לא דווקא עיסוי.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:החייאת הילד - עיסוי לב?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/mb-04-35