ביאור:מלאכי ג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




בין עובד אלהים לאשר לא עבדו[עריכה]

אחד האתגרים שעלינו להתמודד איתם בעולם הזה הוא ההבדל בין החיצוניות לפנימיות - שני אנשים שנראים זהים לגמרי בחיצוניותם ובמצבם החומרי, עשויים להיות שונים לגמרי בפנימיותם. בימות הגאולה המצב ישתנה:

(מלאכי ג יח): "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עבד אלהים לאשר לא עבדו"

בימות הגאולה, שוב יהיה אפשר לראות ולהבחין בקלות בין צדיק לרשע, כי הצדיק יקבל שכר חומרי מיידי והרשע יקבל עונש חומרי מיידי.

בין עובד אלהים לאשר לא עבדו[עריכה]

1. אפשר לפרש שיש כאן הקבלה - עובד אלהים הוא צדיק , ו לא עבדו הוא רשע ; אך ייתכן שיש הבדל בין המושגים:

2. ייתכן ש צדיק ורשע הם בין אדם לחברו: צדיק הוא הנותן לכל אחד את המגיע לו , ו רשע הוא הפוגע בזולת במזיד ; עובד אלהים ואשר לא עבדו הם בין אדם למקום.

3. ייתכן ש צדיק ורשע מציינים את המעשים בפועל, ו עובד אלהים ואשר לא עבדו מציינים את ההשתדלות: עובד אלהים הוא מי שעובד ומתאמץ לשפר את מעשיו (בין אם כרגע הוא רשע או בינוני המנסה להפוך לצדיק, ובין אם הוא צדיק ומשתדל להיות עוד יותר צדיק), ו אשר לא עבדו הוא מי שאינו עובד ואינו מתאמץ להשתפר (בין אם כרגע הוא רשע, בינוני או צדיק): " "אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד... צא ולמד משוק של חמרין, עשרה פרסי בזוזא, חד עשר פרסי בתרי זוזי." " (הלל, תלמוד בבלי חגיגה ט:) : בימיהם היה מקובל ללמוד כל פרק 100 פעמים, ולכן, מי שנוהג כך, גם אם הוא צדיק, אינו נקרא "עובד אלהים", כי אין בכך מאמץ מיוחד; אבל מי שלומד את הפרק 101 פעמים, פעם אחת מעבר למה שמקובל, נקרא "עובד אלהים", כי כדי לשבור את ההרגל דרושה עבודה מאומצת; כמו שנהגי מוניות (או חמורים, בימיהם) מקבלים תשלום גבוה הרבה יותר כאשר הם מבצעים נסיעה מיוחדת: " "זאת הפעם המאה ואחת, היתרה על הרגילות שהורגל מנעוריו, שקולה כנגד כולן, ועולה על גביהן ביתר שאת ויתר עז להיות נקרא עובד אלהים . מפני שכדי לשנות טבע הרגילות, צריך לעורר את האהבה לה', על ידי שמתבונן בגדולת ה' במוחו לשלוט על הטבע..." " ( תניא א טו ) .

4. ייתכן שצדיק ורשע מציינים את המעשים בפועל, ו עובד אלהים ואשר לא עבדו מציינים את הכוונה: עובד אלהים הוא מי שכל מעשיו הם לשם ה' - גם כשהוא עוסק בענייני חול הוא מכוון שזה יהיה לכבוד ה', ו אשר לא עבדו הוא מי שכל מעשיו הם לשם עצמו - גם כשהוא מקיים מצוות הוא מכוון לקבל שכר חומרי לעצמו, כך שהוא למעשה עובד את עצמו ולא את ה' (מלבי"ם) : " "שכל עבודתו מה שהוא עושה, היא לתועלת עצמו. וזה נקרא "לא עבדו". אלא הוא עובד לתועלת עצמו ולא עובד אלקים... לאחר שעבר את שלב א', הנקרא "לא עבדו", מתחיל עכשיו הזמן להגיע לבחינת "עובד אלקים". כלומר, לאחר שעשה את העצות והתחבולות איך לצאת מבחינת "לא עבדו", אז הוא מקבל עזרה מלמעלה, כמו שכתוב בזה"ק "הבא לטהר מסייעין אותו", בזה ש"נותנין לו נשמתא קדישא", שבכח הזה הוא יוצא משליטת אהבה עצמית, ויש לו האפשרות לעבוד רק על-מנת להשפיע." " ( הרב ברוך אשלג ) .

ראו גם: רבנו יונה על משלי טז ד .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-03.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בין עובד אלהים לאשר לא עבדו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ml-03-18