ביאור:מ"ג ויקרא כו כה
וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית[עריכה]
כל הבאת חרב שבמקרא היא מלחמת חיילות אויבים:
[מובא בפירושו לדברים פרק כ"א פסוק ט'] ואתה תבער הדם הנקי. פרש"י שאם נמצא הרוצח לאחר עריפת העגלה שאין פוטרין אותו ותמה דבכתובות פ"י אמר ר' לוי מסיק ואתה תבער הדם הנקי הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה לומר לך מה עגלה ערופה מן הצואר פי' ללמד דרוצח נדון בסייף. ופי' הרב רבינו משה ז"ל דההיא סוגיא אתיא כמ"ד חנק חמור וכן משמע בפרק ארבע מיתות דמפיק דרוצח בסייף מדכתיב והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ומסיק אשכחן עבד בן חורין מנא לן ק"ו הוא קטל עבדא בסייף בן חורין לא כל שכן הניחא למ"ד חנק קל אלא למ"ד חנק חמור מאי איכא למימר כלומר מהיכא תפוק דהורג בן חורין בסייף דהשתא ליכא ק"ו ומשני נפקא ליה מדתניא ואתה תבער הדם הנקי הקשו שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן מן הצואר אף כאן מן הצואר מכלל דלמ"ד חנק חמור איצטריך ואתה תבער להקיש רוצח לעגלה ערופה ואם נמצא הרוצח לאחר עריפת העגלה דקי"ל חנק קל מסייף דהשתא נפקא לן רוצח בסייף מק"ו דעבד ואי קשיא לדידיה ולארץ לא יכופר וגו' למאי אתא י"ל דאצטריך שמא נמצא הרוצח לאחר יום הכפורים אין פוטרין אותו אע"ג דאיכא תרתי עריפת העגלה ויום הכפורים ואידך שמא לית ליה האי:
נקם ברית. ויש נקם שאינו בברית כדרך שאר נקמות וזהו סמוי עיניו של צדקיהו. ד"א נקם ברית נקמת בריתי אשר עברתם
נקם ברית. שעברתם. כמו שכתוב למעלה להפרכם את בריתי:
נקם ברית. על כן אמרתי כי זאת הברית הכרותה בסיני הכתובה בפרשת אלה המשפטים יום קבלו על נפשם ואמרו נעשה ונשמע אז נכרתה הברית ואמר להם כל הפרשה הזאת:
נקמת נקם ברית. נוקמת באותה הנקמה הכתובה בספר הברית, כאמרם ז"ל: אף על פי שבטלו סנהדרין דין ארבע מיתות לא בטלו (כתובות ל, א ב). ונתתם ביד אויב. כענין עשרת השבטים ביד מלך אשור.
[מובא בפירושו לדברים פרק ל"ב פסוק מ"ב] וחרבי. אותיות חרב י"ו. לומר לך חרבו של הקב"ה יש לה י"ו פנים כדאיתא במדרש שוחר טוב (פ' עח). נקם ברית. לנקום על כל מצוה ומצוה שנכרתו עליה י"ו בריתות. ולכך י"ו פעמים חרב בפ' יורדי בור (יחזקאל לב). ד' פעמים נקם בפרשה וכנגדם אמר דוד ד' פעמים עד אנה (תהלים יג, ב_ג) וד' פעמים פנה אלי (שם כה, טז. סט, יז. פו, טז. קיט, קלב). נ"ב פסוקים בהאזינו ולפי שעברו עליהם לכך לא עבר איש ביהודה נ"ב שנה:
נקם ברית. על כן אמרתי כי זאת הברית הכרותה בסיני הכתובה בפרשת אלה המשפטים יום קבלו על נפשם ואמרו נעשה ונשמע אז נכרתה הברית ואמר להם כל הפרשה הזאת:
והבאתי עליכם חרב. כמו שהיה הענין בימי מלכי ישראל, כאמרו "כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה, מבצריהם תשלח באש, ובחריהם בחרב תהרג" (מלכים ב ח, יב).
וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם[עריכה]
ונאספתם. מן החוץ אל תוך הערים מפני המצור:
ונאספתם אל עריכם. מפני החרב ושם אשלח הדבר והרעב עד שתרצו להנתן ביד האויב וזה טעם ונתתם ביד אויב.
וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב:[עריכה]
ושלחתי דבר בתוככם. וע"י הדבר ונתתם ביד האויבים הצרים עליכם לפי שאין מלינים את המת בירושלים וכשהם מוציאים את המת לקברו נתנים ביד אויב:
ונאספתם אל עריכם. מפני החרב ושם אשלח הדבר והרעב עד שתרצו להנתן ביד האויב וזה טעם ונתתם ביד אויב.
ונתתם ביד אויב. והיא מלה מבנין נפעל:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] והלכתי וגו' בקרי. פירוש שלא יביא עליהם יסורים מכוונים על חטאתם כמו שעשה מקודם שהיה מביא כחטאתם על דרך אומרו (תהלים ס"ב) תשלם לאיש כמעשהו, כי זה יעורר לב נרדם וישכילו להטיב מעשיו שכנגדם באה אליו הרעה, ואמר ה' כי אם ילכו עמו בקרי ולא ישכילו למעשה ה' אשר יעורר לבם בכיוון יסורין כנגד עונותיהם גם הוא ילך עמהם בקרי ויביא עליהם יסורין שאין להם דמיון למעשיהם הרעים והם חרב ומצור ודבר וסגירה ביד אויב ורעב שכולל ג' צרות הרי ז':