ביאור:מ"ג ויקרא כו י
וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן[עריכה]
ואכלתם ישן נושן. (ת"כ) הפירות יהיו משתמרים וטובים להתיישן שיהא ישן הנושן של שלש שנים יפה לאכול משל אשתקד:
ואכלתם ישן נושן. התמה שתהיו רבים ומרוב התבואה יאכל מי שירצה ישן גם נושן יותר מהישן והוא מבנין נפעל ויש מי שיוציא הישן מביתו מפני החדש כי אין לו מקום לשומו שם. ומפרש אמר כי טעם תוציאו. אל השדה:
ואכלתם ישן נושן. פירוש שלא תתעפש התבואה ולא תהיה נרקבת או תפסד מאכילת הפוליטיקין אלא אדרבה תבחרו לאכול היותר ישן והוא מה שכפל לומר ישן נושן
[מובא בפירושו לפסוק ט'] והקימותי את בריתי אתכם. ואכלתם ישן נושן. ברית היו צריכין על התבואה של שנת השמיטה והיובל שלא תרקב כדרך שפירש רש"י על הברית של נח (בראשית ו יח) לכך נאמר ואכלתם ישן נושן משני שנים.
ואכלתם ישן נושן. אחר שימעטו האמות אכריכם וכורמיכם ירבה הדגן שנה לשנים, כדי שיספיק המעט משארית האמות לשרתכם לאסוף תבואות, וזולת זה, ותתפרנסו שלא בצער, "יהי פסת בר בארץ בראש הרים, ירעש כלבנון פריו" (תהלים עב, טז), וכאמרם 'עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת' (שבת ל, ב).
(...) והוא מבנין נפעל (...)
וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ:[עריכה]
וישן מפני חדש תוציאו. שיהיו הגרנות מלאות חדש והאוצרות מלאות ישן וצריכים אתם לפנות האוצרות למקום אחר לתת החדש לתוכן:
וישן מפני חדש תוציאו. מהגרנות למכור כדכתיב תוציא את כל מעשר תבואתך ונתת ללוי וגו':
ואכלתם ישן נושן. התמה שתהיו רבים ומרוב התבואה יאכל מי שירצה ישן גם נושן יותר מהישן והוא מבנין נפעל ויש מי שיוציא הישן מביתו מפני החדש כי אין לו מקום לשומו שם. ומפרש אמר כי טעם תוציאו. אל השדה:
ואומרו וישן מפני חדש תוציאו פירוש לא תוציאו אותו לצד שנתישן ונפסד אלא מפני חדש תוציאו אותו
וישן מפני חדש תוציאו. יהיה לכם מהנושן די צרכיכם, אף על פי שמאז שיהיה ישן תוציאו ממנו לפליטי האמות לפרנסם, כאמרו "כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו" (ישעיהו ס, יב). והטעם שתוציאו דבר שיש בו חיי נפש מארצכם אל האמות הוא מפני שכבר בא החדש ולא תדאגו שיחסר לכם, כמו שהיה, כאמרם 'אין מוציאין מארץ ישראל דבר שיש בו חיי נפש, כגון יינות שמנים וסלתות' (בבא בתרא צ, ב).
וטעם שכתב דבר זה כאן ולא במקומו למעלה כשהזכיר ברכת התבואה וברכת הארץ נתכוין הכתוב בזה להגדלת הטובה שהגם שיפרה וירבה אותם אף על פי כן תהיה להם הפלגת הטוב שיאכלו ישן וגו' מה שאינו כל כך כשהאוכלים מועטים שאז אפילו מהמיעוט יאכלו ישן נושן:
ועל צד הרמז אמר, אע"פ שיקרה בזמן מן הזמנים שאכרות עמכם ברית חדשה מ"מ גם הברית הישן לא תופר אלא יהיה טפל והברית חדשה עיקר, וישן מפני החדש תוציאו. כמ"ש (ירמיה כג ז,ח) ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה, מארץ מצרים. כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא, מכל הארצות. וארז"ל (ברכות יב) לא שתעקר יציאת מצרים לגמרי אלא יהיה טפל וקיבוץ גליות עיקר, כי ניסי מצרים יהיו טפל אל הנסים הגדולים אשר יעשה ה' לעתיד כשיכרות ברית חדשה עם ישראל, ובזה מיושב משמעות הכתוב שנראו דבריו כסותרים זה את זה שאמר ואכלתם ישן נושן. ואח"כ אמר וישן מפני חדש תוציאו. כי וישן משמע שקודם שנעשה ישן נושן תוציאו, ובעבור שהזכיר רמז על הגאולה ועל התמורה, חזר והזכיר רמז שלא יכלו ישראל באורך הגלות באמרו ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם. כי משכן היינו משכן העדות שנקרא משכן לפי שנתמשכן בעונם של ישראל ובנוהג שבעולם שכל מי שיש לו ליתן משכון בחובו אין הבעל חוב גובה נפשות, כך נתן ה' לישראל המשכן כדי למשכנו אם יחטאו ויכלה חמתו בעצים ואבנים ועל ידי שיהיה לו מקום לגבות חובו במקרקעי לא תגעל נפשי אתכם. ר"ל לא אצטרך לקבע את קובעיו נפש (ע"פ משלי כב כג) ומה שנאמר בקללות וגעלה נפשי אתכם. היינו שאם גם אחר החורבן לא תקחו מוסר שהרי נאמר תחילה ושברתי גאון עוזכם. פירש"י זה בית המקדש, ואחר כך כתיב ואם בזאת לא תשמעו לי וגו'. ועל זה אמר אחר שכבר חרב גאון עוזכם ושוב אין לי מקום לגבות חובי כי אם מן הנפשות על כן נאמר וגעלה נפשי אתכם. ומ"ש לא מאסתים ולא געלתים לכלותם (כו מד) היינו דווקא גיעול של כליון לא יגעלם אבל סתם גיעול נפשות יהיה אם גם אחר החורבן לא יוסרו.
[מובא בפירושו לפסוק י"א] ואומרו וישן מפני חדש תוציאו. מלבד מה שפירשתי בו למעלה ירמוז עוד על דרך מה שאמרו ז"ל (חגיגה י"ב) בפסוק וימנע מרשעים אורם כי אור שבו ברא הקדוש ברוך הוא מעשה בראשית גנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים לפי שראה הרשעים שאינם ראוים להשתמש בו וכו', והוא אומרו וישן שהוא אור שקדם לאור זה החדש שנתחדש אחריו והוא אומרו מפני חדש תוציאו פירוש תוציאו מבית גנזיו להשתמש בו: