ביאור:מ"ג דברים כד ה
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה[עריכה]
אשה חדשה. שהיא חדשה לו ואפילו אלמנה פרט למחזיר גרושתו:
אשה חדשה. יש אומרים בתולה ולדעת רבים חדשה כנגדו כי יוכל להשיב אשה גרושה אם לא נטמאה ועל כן חדשה:
[מובא בפירושו לפסוק ד'] ולא תחטיא. וסמיך ליה כי יקח איש אשה שהיא מצלת את אדם מן החטא: נחלה. וסמיך ליה כי יקח. לומר בית והון נחלת אבות וגו' (משלי יט, יד) אבל כי יקח איש אשה מה' אשה משכלת (שם). ועוד לומר שכתובת אשה ממקרקעי. ועוד לומר שהוקשה לנחלה לקנות בג' דברים.
לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר[עריכה]
ולא יעבור עליו. דבר הצבא: לכל דבר. (ספרי. סוטה מז) שהוא צורך הצבא לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן כגון בנה בית ולא חנכו או ארש אשה ולא לקחה מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים:
ולא יעבר עליו לכל דבר. דבר הצבא. לכל דבר, שהוא צורך הצבא, לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים, אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן, כגון בנה בית חדש ולא חנכו, ארש אשה ולא לקחה, מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים, לשון רש"י מדברי רבותינו (ספרי קלז, סוטה מד.). ואם כן, יהיה "עליו" על הצבא הנזכר. יאמר שלא יעבור האיש הזה על הצבא לכל דבר, לא להיות פקיד על אנשי הצבא או מצביא את עם הארץ או לכל הצריך להם כגון סיפוק מים, לא ישגיח עליהם רק בשמחתו, והוא פירוש נכון:
למ"ד לכל דבר. נוסף כמו והשלישי לאבשלום:
נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת[עריכה]
לכל דבר נקי. לומר שיהיה נקי בדיבור כההיא דאמרינן (שבת לג, א) הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה וכו'. ד"א לכל דבר נקי יהיה לביתו. שהנושא אשה מוחלין לו על כל עונותיו:
נקי יהיה לביתו. שלא יהיה עליו עול מלכות. נקי כמו אי נקי:
(...) וכל אלה אין מספיקין מים ומזון ואין מתקנים את הדרכים שנקיים הם מכל דבר:
יהיה לביתו. (שם) אף בשביל ביתו אם בנה בית וחנכו ואם נטע כרם וחללו אינו זז מביתו בשביל צרכי המלחמה: לביתו. זה ביתו: יהיה. לרבות את כרמו:
נקי יהיה לביתו. פרש"י אף בשביל ביתו יהיה לרבו' את כרמו נ"ל היינו הא דתנן במס' סוטה פרק משוח מלחמה ואלו שאין זזין ממקומן בנה בית וחנכו נטע כרם וחללו והנושא ארוסתו והכונס יבמתו שנא' נקי יהיה לביתו זה ביתו יהיה לרבות את כרמו ושמח את אשתו זו אשתו אשר לקח לרבות יבמתו וכל אלה אין מספיקין מים ומזון ואין מתקנים את הדרכים שנקיים הם מכל דבר:
נקי יהיה לביתו שנה אחת. כאן נרמז השם המיוחד, וכבר העירותיך על זה בסוף סדר שופטים בענין הבית וכרם והאשה. וכן מצינו בהקב"ה שהיה בסיני עם ישראל דוגמת חתן וכלה שעמדה שכינה בהר שנה אחת, שהרי לא נסעו עד שני באייר בשנה השניה:
וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח:[עריכה]
ושמח. ישמח את אשתו ותרגומו ויחדי ית אתתיה והמתרגם ויחדי עם אתתיה טועה הוא שאין זה תרגום של ושמח אלא של ושמח:
ושמח. מנין ימים של ושמח חייב בתשמיש המטה בשנה, שהן כל ימות השנה, חוץ מיום הכפורים. הפסוק מתחיל בכי יקח ומסיים בקיחה. לומר נשא אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו:
(...) אשר לקח לרבות יבמתו (...)
אשתו אשר לקח. וסמיך ליה לא יחבול. לומר שלא יחבול את אשתו בתשמיש המטה. ד"א על שם שהאשה היא משכונו של אדם דבעון נדרים אשתו של אדם מתה.
[מובא בפירושו לפסוק כ'] לא-תשיך לאחיך. אחר שהזהיר להשמר מן הדברים הגורמים שתסתלק השכינה מישראל, הזהיר על מיני חסד הגורמים להשרותה בישראל, והם: ענין הרבית (כ-כא) ; והנדרים (כב-כד), אשר מהם הצדקה שחיב עליה לאלתר, דהא שכיחי עניים; וענין אכילת פועל (כה-כו) ; וענין הגט אשר אין ראוי שינתן אלא בסבת ערות דבר (כד, א-ד) להסיר כל מכשול ממזרות, לא בזולת זה, כאמרו (ואמרתם על-מה, על) כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה (והיא חברתך ואשת בריתך") (מלאכי ב, יד) ; והחסד לאשה חדשה, והוא "ושמח את-אשתו" (שם ה) ; וחסד "לא-יחבל רחים ורכב" (שם ו), והשמירה ממזיקי הרבים, והם גונבי הנפשות המצויים לגנב קטנים (שם ז) ; והשמירה בענין הצרעת להושיב המצרעים בדד, שלא תזיק צרעתם בהדבקה (שם ח) ; והשמר מהרכילות והוצאת דבה (שם ט) ; והחסד ללווה (י-יג) ; ולשכיר, ולעני במיני האסיף (יד-כב) ; והחמלה על הלוקה (כה, ג) ; ועל הבהמה בדישה (שם ד) ; ועל המת בלי זרע שלא ימחה שמו (ה-י).