ביאור:מ"ג דברים כד ב
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ
[עריכה][מובא בפירושו לפסוק א'] מביתו ויצאה. לומר היא יוצאת משכונתו כשהיא גרושה ולא הוא:
ויצאה. שלא תשוב שם. ונודע הדבר שיצאה מהיותה בביתו:
וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר:
[עריכה]והיתה. בעולה לאיש:
לאיש אחר. (גיטין צ) אין זה בן זוגו של ראשון הוא הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניסה:
והיתה. בעולה לאיש: אחר. גם אחרון שמות התאר:
[מובא בפירושו לפסוק א'] כי יקח איש אשה ובעלה. או בעלה. ושני דברים הם כסף וביאה, קדושי כסף אין קיחה אלא בכסף, שנאמר (בראשית כג) נתתי כסף השדה קח ממני. ועוד יש קניה אחרת בשטר ממה שכתוב בפרשה זו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, ודרשו רז"ל מקיש הויה ליציאה מה יציאה בשטר אף הויה בשטר. והרי שלשה דברים שהן שלש קניות שהאשה נקנית בהן, וכן שנינו האשה נקנית בשלש דרכים בכסף בשטר ובביאה. והנה גזרה שוה זו דקיחה קיחה אנו דנין עליה דיני נפשות, שהרי נערה אם זנתה פטורה, ואם היא מאורסה בכסף בלבד הרי היא בסקילה, ולפי שהגזרה שוה היא מדה משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן והיא מגופי תורה, אנו סומכין עליה לדון דיני נפשות, והכל בעדים, בין קדושי כסף בין קדושי ביאה: