ביאור:מ"ג דברים יא ל
הֲלֹא הֵמָּה[עריכה]
הלא המה. נתן בהם סימן:
הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש. נתן להם סימן, שאם ילכו אחריו דרך המערב ימצאום בארץ האמורי היושב בערבה נכח הגלגל אצל אלוני מורה הוא שכם, וכענין שכתוב (בראשית יב) עד מקום שכם עד אלון מורה:
הלא-המה בעבר הירדן. בתחלת בואכם בארץ, כדי לפרסם בתחלת כניסתם, שלא תהיה ישיבתכם בה על אופן מספיק, אבל תהיה על אופן מצלח או על אופן מקלל.
הלא המה בעבר הירדן. ס"ת אהרן. לפי שעד עתה היו העננים על ידו שהיו מראים להם הדרך ועתה פסקו העננים לכך צריך ליתן להם סימן לידע הדרך.
אחרי דרך מבוא השמש וגו'. כל הסימנים והמצרים הללו נראין שאין בהם צורך כל כך, כי ההרים הללו אשר נקבו בשמות היו נכרים וידועים, ובמס' סוטה (לג) מסיק היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות היו יושבים, מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל, ר"א בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראות להם דרך בשניה כמו שהראה להם בראשונה. דרך, בדרך לכו ולא בשדות וכרמים. היושב, בישוב לכו ולא במדברות. בערבה, במישור לכו ולא בהרים וגבעות, וקשה לדבריו מה ענין זה להר גריזים ועיבל. ועל צד הרמז י"ל שהורה שהברכות יחולו על ראש ג' כיתות מישראל כשילכו דרך ישרה. כת ראשונה, הם תמימי דרך ההולכים בתורת ה', מורי ההוראה בישראל להם אמר בדרך לכו ולא בשדות וכרמים, כדרך שלא היה לכהנים חלק בשדות וכרמים שלא יהיו טרודים בעבודת האדמה אלא שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב ז), ואשכחן כל התורה דאקרי דרך כדאיתא בקידושין (ב) כך כל הולכי דרך תורת ה' לא יתעסקו בשדות וכרמים. כת שניה, הם הבעלי בתים העוסקים בישוב העולם ומחזיקים ידי לומדי תורה להם אמר בישוב לכו, שתמיד תהיו עסוקים בדברים שהם ישוב העולם ולא בדברים בטלים דברי תוהו כמדבר מקום תוהו ז"ש ולא במדברות כדרך יושבי קרנות אשר כל משאם ומתנם בדברים בטלים ולה"ר ויכלול זה לשון מדברות. כת שלישית, הם הבעלי שררה מלכי ישראל ונשיאי כל דור ודור ומנהיגיהם, להם אמר שלא ירום לבבם אלא בערבה ילכו במישור ולא בהרים וגבעות לילך בגדולות ובנפלאות אלא בדרך ממוצע כדרך שהערבה ממוצע בין הר לשפלה, ואע"פ שכל פסוק זה מדבר בהולכי דרכים ממש כי אין המקרא יוצא מידי פשוטו וכדרך שפירש"י שצוה להם שילכו דרך הכנעני כי הוא ארץ מישור וישוב כדרך שהראה להם בראשונה, מ"מ לא לחנם חזר משה וזרזם שנית על הנהגת הדרך אלא כדי שילמדו מסתם דרך זה, הנהגת דרך ה' בתורה ומצוה אשר מצדם יזכו אל הברכות האמורות בהר גריזים בעולם הזה, ולשכר עה"ב הבא דרך מבוא השמש אחר שקיעת שמשו של האדם בעה"ז זורח הוא שם באור הנצחי. ואף אם כל זה דרך דרש מ"מ הענין מצד עצמו נכון וקרוב לשמוע ישמע חכם ויוסיף לקח.
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן[עריכה]
בעבר הירדן. כנגד המדבר:
אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ[עריכה]
אחרי. אחר העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק וזהו לשון אחרי כל מקום שנאמר אחרי מופלג הוא:
דרך מבוא השמש. להלן מן הירדן לצד מערב וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים שננקדו בשני טעמים אחרי נקוד בפשטא ודרך נקוד במשפל והוא דגוש ואם היה אחרי דרך דבור אחד היה נקוד אחרי במשרת בשופר הפוך ודרך בפשטא ורפה:
אחרי דרך. הרי הם כמו שני פשטות. אבל בשביל שטעמו של דרך באות ראשונה נעשה שופר מהפך:
מבוא השמש. שקיעת השמש כלומר אחרי דרך המערב:
אחרי דרך מבוא השמש. וטעם שתלכו אחרי דרך מערב ותמצאום:
בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה[עריכה]
בארץ הכנעני היושב בערבה. כי יש כנעני יושב בהר:
מוּל הַגִּלְגָּל[עריכה]
מול הגלגל. רחוק מן הגלגל:
מול הגלגל. וההרים ארוכים והנה צוה באיזה מקום מההרים. מול הגלגל כמו וירדוף עד דן או דרך נבואה או שני שמות: מול. כמו נכח:
אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:[עריכה]
אלוני מורה. שכם הוא שנאמר (בראשית יב) עד מקום שכם עד אלון מורה:
אלוני מורה. הוא הנזכר בימי אברהם. והברכה והקללה עוד יפרשם:
(...) אלוני מורה הוא שכם, וכענין שכתוב (בראשית יב) עד מקום שכם עד אלון מורה:
הפסוק מתחיל ומסיים בה"א שצוה להם לעשות ה' דברים ונתצתם ושברתם תשרפון תגדעון ואבדתם (להלן יב, ג). וכן אמר להם ה' דברים לסימן, מבוא השמש, בארץ הכנעני, היושב בערבה, מול הגלגל, אצל אלוני מורה: