ביאור:מ"ג דברים יא כט
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק ל'] הלא-המה בעבר הירדן. בתחלת בואכם בארץ, כדי לפרסם בתחלת כניסתם, שלא תהיה ישיבתכם בה על אופן מספיק, אבל תהיה על אופן מצלח או על אופן מקלל.
וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל:[עריכה]
ונתתה את-הברכה. תברך את שומרי מצותיו. ואת-הקללה. לעוברים עליהם.
ונתתה את הברכה. כתרגומו ית מברכיא את המברכים: על הר גרזים. (סוטה לב) כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'. כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך ואח"כ הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה:
ונתתה את הברכה על הר גרזים. כתרגומו ית מברכיא, את המברכים. על הר גרזים, כלפי הר גריזים, לשון רש"י. ואיננו נכון כפי פשוטו, כי עדין לא צוה במברכים. אלא פירושו, כי אני נותן לפניכם דרך ברכה ודרך קללה: וטעם "לפניכם", שתבררו לכם מהן מה שתרצו, ואודיע שתהיה לכם הברכה כאשר תעשו המצות והקללה אם לא תקיימו אותן, וזה כאשר אמר עוד (להלן ל טו) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע וגו'. ואחר כן אמר בכאן, שיתנו הברכה הזאת אשר הוא אומר להם על הר גריזים והקללה על הר עיבל, והנה היא נתונה בפה, וכן ונתן אותם על ראש השעיר (ויקרא טז כא), כדברי ר"א: והנה אמר בכאן בדרך האזהרה, שיתנו את הברכה על הר גריזים לברך את העם אם ישמעו אל מצות ה' והקללה על הר עיבל לאמר ארור אשר לא ישמע אל המצות ויסור מן הדרך אשר צוה ה', והיה אפשר שיתנו כל השבטים הברכה וכולם הקללה, או שיאמרו הלוים הכל או איש אחד משמיע לכולם, ואחרי כן שב לבאר שם (להלן כז יב-יד) ואלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים, ואלה יעמדו על הקללה, ואמר וענו הלוים, ופירש כל הענין, כי בכאן מפני אזהרתו אשר אמר ראה אנכי נותן וגו' הזכיר מקצת המצוה, וחזר לבאר אותה במקומה.
את הברכה. שתהיה על הר גריזים ע"י תנאי אשר תשמעו אל מצות ה' וגו':
ונתתה את הברכה. בפה כמו ונתן אותם על ראש השעיר:
ונתתה את הברכה. נתינה זו בפה הוא, כענין (ויקרא טז) ונתן אותם על ראש השעיר: על הר גרזים. כלפי הר גרזים היו הופכין פניהם ופותחין בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה, וכן כל ארור שבפרשת כי תבא פותחין תחלה בלשון ברוך ואחרי כן הופכין פניהם כלפי הר עיבל ופותחין בקללה:
ויתכן, שהיה הר גריזים לדרום, שהוא הימין, והר עיבל מצפון, שנאמר (ירמיה א יד) מצפון תפתח הרעה:
והרמב"ן ז"ל כתב, יתכן שהיה הר גרזים לדרום שהוא הימין, והר עיבל לצפון כי (ירמיה א) מצפון תפתח הרעה, עד כאן: