ביאור:מ"ג דברים ט כח
פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם מִבְּלִי יְכֹלֶת יְקֹוָק לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם
[עריכה][עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה עילת "השנאה" זו מוסיפה על" וכו']
וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם בַּמִּדְבָּר:
[עריכה]מבלי יכלת ה' להביאם אל הארץ אשר דבר להם. אמר במרגלים (במדבר יד טז) מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר, כלומר יאמרו כי כאשר באו והיו קרובים לארץ וראה שאין יכולת בידו כנגד העמים ההם שחטם במדבר, אבל בכאן אמר ומשנאתו אותם הוציאם להמיתם במדבר, כי היתה השנאה הזאת בהם במצרים טרם שהוציאם משם: והטעם בעבור שהיו במעשה העגל עדין קרובים למצרים רחוקים מארץ כנען, יאמרו כי גם בהיותם במצרים ראה שאין יכולת בידו להביאם אל הארץ אשר דבר להם באזני המצריים ועל כן שנאם, [ו]לבלתי החל לעיני הגוים אשר נודע אליהם לעיניהם (ו) הוציאם ממצרים להמיתם במדבר במקום שלא יודע מה היה להם. וזהו ברעה הוציאם להרג אותם בהרים (שמות לב יב), שחשב עליהם מחשבת רעה טרם שיצאו, שהוציאם מתוך עם מצרים להרוג אותם בין ההרים מקום אשר לא יעבור בו איש ולא ישב אדם שם. והכונה בטענות, כי הגוים ידברו בה' אלהי ישראל לאמר עליו כאלהי גויי הארצות, וכענין שנאמר (דניאל י כ) ועתה אשוב להלחם עם שר פרס, וכבר הזכרתי מן הענין הזה:
ומשנאתו אותם. כלומר או שמא לא היה בדעתו ליתן להם הארץ אלא פיתה אותם בדברים עד שהוציאם ממצרים והרגם כי שונא היה אותם כד"א הנה מפתיה והולכתיה המדבר והמחיה בצמא.
ובלשון תלמוד יש ואוי"ן הרבה שהן במקום או כמו חלץ ועשה מאמר ביבמתו שר"ל או עשה בה מאמר: