ביאור:מ"ג דברים ט כב
וּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה וּבְקִבְרֹת הַתַּאֲוָה מַקְצִפִים הֱיִיתֶם אֶת יְקֹוָק:
[עריכה]ובתבערה. יתכן להיותו שם מקום ולא חנו שם כי אם יום א' על כן לא הזכירום באלה מסעי והוא א' משלשה מסעים שנסעו מהר סיני עד קברות התאוה כאשר פירשתי. וטעם לחבר תבערה עם מסה כי היו העם מתאוננים כמו מנסים לשם והזכיר תבערה קודם מסה כי במסה לא אירע להם כלום. ויש אומרים כי בא עמלק בעבור שנסו השם ועל כן הזכיר בעירת אש השם בהם וזנוב עמלק ומכת המתאוים הזכיר בתחלה הקשה. ויש אומרים כי תבערה היא מסה כמו מראש שניר וחרמון והנכון מה שפירשתי:
ואמר ר"א כי טעם ובתבערה ובמסה. בעבור כי בתבערה היו העם כמתאוננים מנסים השם בתואנות, הזכיר להם כי הייתם מקציפים את השם בנסיון אשר נסיתם בתבערה כאשר עשיתם כבר פעם אחרת במסה, ולא לקחתם מוסר. ויפה פירש: והנה החטא לנסות את השם הוא חטא גדול ואשמה רבה, כאשר הזהיר ממנו (לעיל ו טז) לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה, על כן החזיר אותו להם בכאן.
ובתבערה. הם המתאוננים דכתיב ותבער בם אש ה'. ובמסה דכתיב ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם. ובקברות התאוה שנתאוו לשליו:
ובקברת התאוה. בשאלת הבשר.
ובתבערה ובמסה. ואף-על-פי שראיתם שבהקציפכם את האל יתברך נשברו הלחות (פסוק יב), והצרכתי להתפלל בעדכם בצום ארבעים יום (פסוק יח), חזרתם להקציף בתבערה ובמסה כשבכיתם באזניו לנסות.