ביאור:מ"ג דברים ט ח
וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת יְקֹוָק וַיִּתְאַנַּף יְקֹוָק בָּכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם:[עריכה]
ובחרב הקצפתם את ה'. קודם שיפתח להם בביאור התורה כלל, הוכיח אותם בעונות אשר גרמו להם רעה ולא נמחלו, והזכיר להם ענין המרגלים ומי מריבה. ואחר כן ביאר עשרת הדברות ופרשת יחוד השם, והזהירם בענין ע"ז אזהרות רבות, והזהיר במצות בכללם ויאמר שהן כולן טובות ובעבורן תבא להן כל הטובה: ועתה בא להתחיל בפרטי המצות, וקודם שיזכיר אחת מהן בפרט יחזור להוכיח אותם ולפקוד עליהם את כל עונותיהם שעשו מעת שקבלו התורה והלאה, כי התלונות שעשו קודם מתן תורה שהמרו על ים בים סוף וילונו במרה ובאלוש לא יזכירם להם, כי מעת שקבלו התורה היו יותר חייבים לשמוע בקול השם אשר כרת עמם ברית, ולפיכך פתח כאן ובחורב הקצפתם והזכיר להם מעשה העגל, וכבר פירשתיו (שמות לב א):
ובחרב הקצפתם. ויעיד על רוע מידת קשי העורף, כי אמנם כשהקצפתם את ה' בחרב לא היה אומר להשמידכם אלא בשביל שאתם עם קשי-ערף, כאמרו יתברך "ראיתי את-העם הזה, והנה עם-קשה-ערף הוא, הרף ממני ואשמידם" (להלן ט, יג-יד), וזה כי אמנם קשי הערף מסיר את תקות התשובה.