ביאור:מ"ג דברים ז כב
וְנָשַׁל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:[עריכה]
לא תוכל כלתם מהר. יבטיח שהשם יכריתם כלם, וישלח בהם את הצרעה להאביד הנשארים והנסתרים והנה כלם יאבדו, אבל אמר שלא יכלה אותם במלחמה ביום אחד ולא שיגרשם מן הארץ בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה. והוסיף עוד להבטיח שלא יהיו אלה הנשארים רובם, אבל השם יהומם מהומה גדולה ורובם יאבדו ביד ישראל. וכן אמר (להלן ט ג) הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר, שיאבדו רובם במהרה, לא שיכלו, עד אשר תפרה ונחלת את הארץ:
אמר הגאון כי פן תרבה עליך סימן לזמן שינצחום ואין צורך וכבר פירשתיו:
פן תרבה עליך חית השדה. והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה שנאמר (איוב ה) וחית השדה השלמה לך אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא:
וכתב רש"י פן תרבה עליך חית השדה, והלא אם עושים רצונו אינם מתיראים מן החיה, שנאמר (איוב ה כג) וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. ודברי רבותינו הם (ספרי). ואף על פי שהפרשה הזאת להבטחה נאמרה, כבר הזכרתי (לעיל ד כה) כי משה רבינו במשנה התורה יבטיח ויזהיר, וירמוז כי לא תגיע זכותם להכריתם כלם כאחד ושישבית חיה רעה מן הארץ כמובטח להם בפרשת אם בחקתי (ויקרא כו ו), אבל יהיה כאשר אמר, שיאבידו את רובם ומלכיהם בתחלה ואחרי כן יאבדו הנשארים:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "האם זוהי הבטחה או נבואה? האם" וכו']
[מובא בפירושו לפרק ט' פסוק ג'] והאבדתם מהר. כל מלחמות שתלחמו בהם תנצחום במהירות בלא טורח סוללה ומצודות ימים רבים ומ"מ לא תוכל לכלותם מהר פן תרבה עליך חיה השדה כי לא אניח לכם להלחם על כלם בפעם אחת: