ביאור:מ"ג דברים ז יח
לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:
[עריכה]כי תאמר.. איכה אוכל להורישם.. לא תירא מהם. כשתאמר "איכה אוכל להורישם", בהיותם "רבים.. ממני", "לא" תאמר זה על דרך ש"תירא מהם" אלא על דרך שתכיר שזה היה נמנע לולי ה' עזרתה לך. וזה כי זכר תזכר את אשר-עשה ה' אלהיך לפרעה ולכל-מצרים. שהיו רבים וחזקים ממך.
[מובא בפירושו לפסוק י"ז] כי תאמר בלבבך. על כרחך לשון דלמא הוא שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם אל תאמר כן. לא תירא מהם ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של כי שיפול עליו שוב לא תירא מהם:
[מובא בפירושו לפרק י"א פסוק כ"ה] וענין הפרשה הזאת לבאר כי אם נשמור את כל המצוה הזאת והוא קיום התורה שימסור הקב"ה ביד ישראל העמים החזקים ההם ושיירשו את מורשיהם, ולכך תצוה הפרשה שנירא מהשם יתעלה, הוא שאמר (דברים ו') את ה' אלהיך תירא, ושלא נירא מן העכו"ם הוא שאמר (שם ז) לא תירא מהם וגו' לא תערוץ מפניהם, לפי שיראת בשר ודם הוא פחיתות הנפש וחסרון גדול בחק יראת השם יתברך, והירא וחרד מבשר ודם הוא מסבב מוקש ומכשול לנפשו ומביא עליו צרה אף על פי שלא היתה ראויה לבוא עליו, ומי האיש הירא ושם ה' מבטחו ינצל מן הצרה אף על פי שהיתה ראויה לבא עליו, וכן שלמה ע"ה מזהיר את האדם על מדת הבטחון (משלי כט) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב:
זכר תזכר. חסר וי"ו. לומר שתזכור מה שעשה לשש מאות רכב בחור: