ביאור:מ"ג דברים ז טו
וְהֵסִיר יְקֹוָק מִמְּךָ כָּל חֹלִי
[עריכה]והסיר ה' ממך כל חולי. הנהוג לבא בעולם. [ועיין עוד בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה פיסקה זו מוסיפה" וכו']
ועוד תהיה בריא מכל מין חולי ידוע להיות כמנהג העולם.
ואומרו בך וגו', פירוש שלא ימצא אדם עקר מעצמו, וכנגד עקרות הבא על ידי חולי אמר והסיר ה' ממך כל חולי הסובב, ובזה תהיה נכרת הברכה של לא יהיה בך עקר כשלא יהיה בישראל אדם שאינו מוליד:
והסיר ה' ממך כל חולי. שהוא במנהגו של עולם. (...)או יאמר, כל חולי הוא הבא מחוץ לגוף מצד השתנות האויר וקלקולו, (...)
כל-חלי. אפילו המרגלים לבא מצד המערכת.
וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ
[עריכה]והסיר ה' ממך כל חולי. הנהוג לבא בעולם. והזכיר כל מדוי מצרים הרעים, להבטיח ונתנם בכל שונאיך. או שירמוז, כי בעשותם המשפטים ינצלו מהם ואם לא יעשו אותם יבואו עליהם כאשר באו על המצרים, כאמור בתוכחות (להלן כח ס) והשיב בך את כל מדוי מצרים וגו', וכבר פירשתי זה בסדר ויהי בשלח (שמות טו כו):
ועוד תהיה בריא מכל מין חולי ידוע להיות כמנהג העולם. וכל מדוי. שהיו חוץ המנהג:
והסיר ה' ממך כל חולי. שהוא במנהגו של עולם. וכל מדוי מצרים, שהיו חוץ ממנהגו של עולם: או יאמר, כל חולי הוא הבא מחוץ לגוף מצד השתנות האויר וקלקולו, וכל מדוי מצרים הוא הבא מבפנים מתוך הגוף, וזהו לא ישימם בך:
הרעים. המתדבקים.
אשר ידעת. שלקו על הים, כמבאר למעלה.
[מובא בפירושו לשמות פרק י"ד פסוק כ"ד] ויהם. במיני חלאים, כענין בפלשתים "ותהי יד ה' בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים" (שמואל א ה, ט). ואותם מיני חלאים הם "מדוי מצרים הרעים" (דברים ז, טו), והיא "היד הגדלה אשר עשה ה' במצרים" (להלן פסוק לא), שראו ישראל ויראו, כאמרו "והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם" (דברים כח, ס). אמנם פרטי המכות שהזכירה התורה לא היה בהם שום חלי זולתי השחין, והנה התורה הזכירה (דברים שם פסוק כז) "שחין מצרים" והזכירה גם כן "מדוה מצרים".
עוד ירצה באומרו והסיר וגו' על דרך אמרם ז"ל (כתובות ל'.) הכל בידי שמים חוץ מצנים ופחים וכו', לזה אמר והסיר פירוש להיות שאינם בידו ובאים על האדם מבטיח שיסירם אחר שכבר באו, וכנגד חולאים הבאים בשליחות אמר לא ישימם בך, ולזה לא הספיק במאמר והסיר והוצרך לכפול ולו' לא ישימם ולא סמך על מה שקדם לו' והסיר: עוד בא להעיר בהכרת חסד אל כי הוא המסיר חולי מישראל, לבל יאמרו כי הדבר בא כפי הטבע יש עתים וזמנים שאין חולאים בעולם, לזה אמר וכל מדוי וגו' לא ישימם בך ונתנם בכל וגו', ובזה תשכיל כי הדבר בא בהשגחה מה' ויוכר הנס. עוד ירצה שהגם שישים ה' המדוה בשונאיהם לא יהיה החולי נדבק מהם אליהם הגם שיהיה חולי הנדבק כחולי ראתן (שם ע"ז:) יפליא ה' בין ישראל לעמים:
וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
[עריכה][עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה בין "והסיר", שפירושו" וכו']
לא ישימם בך ונתנם בכל-שנאיך. אף-על-פי שיתנם בשונאיך, לא ידבקו בך, כענין "יפל מצדך אלף.. אליך לא יגש" (תהלים צא, ז).