ביאור:מ"ג בראשית מב כז
וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן
[עריכה]ויפתח האחד. הוא לוי שנשאר יחיד משמעון בן זוגו:
ויפתח האחד. האחד מהן ויתכן להיות ראובן כי הוא הבכור כמו אחד בחשבון:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] ומ"ש (פסוק כז) ויפתח האחד את שקו, זה לוי, ולפי שנפרד שמעון ממנו קראו הכתוב אחד.
ויפתח האחד את שקו. אחד מהם פתח את שקו במלון לתת ממנו מספוא לחמורו, והאחרים לא פתחו את שקיהם עד היותם עם אביהם, כאשר אמר ויהי הם מריקים, כי אולי היו האחרים לוקחים לחמוריהם תבן, כי [לא] יאכלו כל משאם בדרך, וזה האחד לא היה חמורו חזק והוצרך למספוא ומצא כספו בפי אמתחתו.
במלון. במקום שלנו בלילה:
וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ:
[עריכה]אמתחתו. הוא השק:
וכתב רש"י כי אמתחת הוא השק. ואונקלוס תרגם טוענא. והנראה מדעתו שהיו לכל אחד שק גדול ושקים קטנים להשוות משאם, וכלל המשא יקרא אמתחת. והנה אירע לאחד שמצא כספו בפי אותו השק שפתח, ולא קרה לאחרים כן עד היותם מריקים את כולם: והקרוב אלי כי אמתחת שק גדול יש לו שני צדדים הנקרא בלשון תלמוד (כתובות קי.) מתראתא, ובפי אחד מן הצדדין הושם הכסף לכולם, ואירע לאחד שפתח הצד ההוא שהיה בו הכסף ולא לאחרים, ונקרא אמתחת בעבור שימתח לצדדין: