ביאור:מ"ג בראשית מב כה
וַיְצַו יוֹסֵף וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר
[עריכה]וימלאו את כליהם בר. בלא מדה,
וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ
[עריכה]ולהשיב כספיהם איש אל שקו, שלא מדעתם, ולכך ויצא לבם ויחרדו. אבל כסף שני מדעתם.
ולהשיב כספיהם. טעם שלא דבר הכתוב בשיעור שהתחיל לדבר וימלאו וגו' היה לו גם כן לומר וישובו, או היה לו לומר למלאות את וגו' ולהשיב, ואולי כי הממלא לא ידע השבת הכסף והנאמן ביתו הוא השיב, או צוה שיהיה המילוי בפרהסיא והשבת הכסף בהצנע. עוד נתכוון להקדים לומר למלאות כליהם בר ואחר שמלאו וגו' הוסיף לומר להשיב וגו' ולתת להם צדה וגו', והכוונה בזה כי לא רצה לומר הכל יחד כדי שלא תהיה עין הממלא צרה במילוי:
ויאמר ר' משה הכהן כי כסף וזהב לא ימצאו בלשון רבים והנה שכח כספיהם:
ולהשיב כספיהם. לא יפל לשון רבים על הכסף, אבל יפל על המטבעות.
וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן:
[עריכה]וטעם ולתת להם צדה לדרך. כדי שלא יאכלו בדרך מה שקנו. והנה הודיע להם זה כי בידם נתן הצדה דרך חסד, כדי שיוכלו להביא את האח, כי אמר אין דעתי להרע לכם אם יאמנו דבריכם:
וענין הצדה שנתן להם דרך חסד היה כי הודיעם שאין בלבו להרע אותם אם האמת אתם, והנה הוא נותן להם צדה כדי שיוכלו להביא את אחיהם: