ביאור:מ"ג בראשית ז ח
מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה:[עריכה]
והנה באותם השבעה ימים באו מעצמם מן הבהמה הטהורה רבות וכן מהעוף הטהור ומהאחרים וכל רומש זכר ונקבה באו:
מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. שנים שנים באו אל נח. פירש רש"י כולן הושוו במנין זה, מן הפחות היו שנים. ואחרים אמרו (רד"ק) כי פירוש שנים זוגות, לומר שהיו באים זכר ונקבה יחד. ועל דעתי שכן היה, שבאו מכלם שנים זכר ונקבה מעצמם, ונח הוסיף להביא מן הטהורים ששה זוגות, כי הבאים להנצל באו מעצמם, ואשר לצורך קרבן טרח במצוה, כי כן נאמר לו. וטעם "ויעש נח ככל אשר צוהו ה' " (לעיל פסוק ה), אמרו בבראשית רבה (לב ה) זה שיכין לכנוס בהמה וחיה ועוף, כלומר הטהורים, שטרח הוא אחריהם ולקחם אל ביתו. והכתוב שאמר פעם שלישית כאשר צוה אלהים את נח (פסוק ט), לומר שעשה כאשר צוהו בכניסת התיבה, כי הוא נמשך למעלה עם: ויבא נח, לומר שבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אל התיבה ומן הבהמה והעוף והרמש שנים שנים שבאו אליו אל התיבה, וכלם באו אתו, שנכנסו בתיבה מפני מי המבול, כאשר צוה אותו אלהים. וחזר ופירש החדש והיום שבא המבול, וכיצד בא. ואמר כי בעצם אותו היום הוא שבא נח אל התיבה, ועמו כל הבשר החי, לא קודם לכן:
[מובא בפירושו לפסוק ט'] ומ"ש הרמב"ן כי מה שלצורך קרבן הביא נח ולא בא מעצמן אינו ברור ומחלוקת הוא בגמ' זבחים קי"ו מנא הוי ידע ומפרש ר"ח דסימן בקליטת התבה. ר' אבהו א' והבאים מאיליהן הרי א"א לדלא כהרמב"ן: