ביאור:מ"ג בראשית ב י
וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן[עריכה]
ונהר. וטרם שנברא האדם היה הנהר משקה הגן לכל צד. ואל"ף מלת ראשים שרש ונראה במלת מראשותיכם וטעמו מכובד הראש:
ונהר יצא מעדן. בלתי צער גשמים ועבודת אדם.
[הובא בפירושו לפסוק ט'] והכתוב מספר והולך נהרות גן עדן ומצריו והארצות המקיפות אותו, והודיענו שיש לו ארבע נהרות ואותן ארבע נהרות יוצאים ונמשכים מנהר אחד ואותו הנהר הוא היוצא מעדן והוא המשקה את הגן ומן הגן הוא מתחלק ונפרד לארבעה ראשים, וכבר ידעת כי כל הענינים האלה בגן עדן שבארץ הם וכולן ציורין ודוגמא לענינים שכליים שבגן עדן העליון: וע"ד המדרש ארבע נהרות כנגד ארבע מלכיות שם האחד פישון זה מלך בבל על שם שכתוב (חבקוק א ח) ופשו פרשיו, הוא הסובב את כל ארץ החוילה שעלה והקיף את כל ארץ ישראל שנאמר (תהלים מב ו) הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, אשר שם הזהב אלו דברי תורה שנאמר (תהלים יט יא) הנחמדים מזהב ומפז רב, וזהב הארץ ההיא טוב מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל, שם הבדלח ואבן השהם שם מקרא משנה ותלמוד הלכות תוספתות והגדות. ושם הנהר השני גיחון הוא מדי. חדקל זה יון שהיתה חדה וקלה בגזרותיה. והנהר הרביעי הוא פרת זו מלכות אדום שהפרה והצרה לפניו וכו' פרת על שם סופה (ישעיה סג ג) פורה דרכתי לבדי: (...) ונהר מלשון תרגום אור נהורא והוא האור הבא מאין סוף זהו שפירש מעדן שפירושו מסרת עד שאין משם ואילך גבול והשגה שיאמר בו עד מקום פלוני. ומצינו כיוצא בו (איוב כה ה) הן עד ירח ולא יאהיל כי ביד הש"י שיסיר אור הירח ולא יהל אורו והאור ההוא הבא מאין סוף אינו פוסק לא ביום ולא בלילה ומפני זה אמר יוצא ולא אמר יצא. להשקות את הגן היא העטרת וכבר ידעת כי כל הספירות כלן עד העטרת הכל מיוחד אין שם קצוץ ולא פרוד כלל אבל משם ואילך הוא נמשך עולם השכלים הנפרדים, זהו אמרו ומשם יפרד כי משם יחל עולם השכלים הנפרדים, והיה לד' ראשים ד' מחנות שכינה הממשיכין כח לד' נהרות ג"ע וממשיכין כח לד' מלכיות שבארץ והמקום יאיר עינינו במאור תורתו:
ונהר יצא מעדן וגו' ומשם יפרד וגו'. הנה אין ספק שהענין הוא כמשמעו. אבל מ"מ יש להבין מזה הליכות עולם ותכלית חיי האדם. דבל"ז מאי נ"מ במה שהודיע שד' נהרות יצאו מזה הגן וכי על אלו ד' נהרות כונן העולם ומלואו. והלא עוד מאות ואלפים נהרות מקיימים העולם ואינם יוצאים מעדן וא"כ למאי הודיע לנו הכתוב כ"ז. ולא עוד אלא שבאמת אין ניכר לאנשים היושבים על הנהרות הללו שיוצאים המה מעדן. כידוע לחוקרי הארץ. וע"כ הנם יוצאים מתחת לארץ מעדן עד המקום שמשם נובעים ויוצאים החוץ. אבל א"כ למאי הודיענו הכתוב שכך הוא אשר המה יוצאים מג"ע. והנה בבכורות דף נ"ה אמרו חז"ל דשלש נהרות אלו למטה מפרת ומתחלקים ממנו ומפרשי שם הא דכתיב והנהר הרביעי הוא פרת. והא פרת דמעיקרא. פי' קודם שיפרד הי' נהר אחד יוצא מעדן והוא פרת. וממנו נתפרדו ונעשו ג' נהרות גדולים מעיקר הנהר שהוא פרת. וכ"ז בלי ספק נוצר כך ללמדנו הליכות חיי האדם אשר הוא תכלית העולם. אלא כך הענין דג"ע התחתון שנעשה מתחלה לגמול טוב ולתענוג רוחני לרוח האדם שזוכה לה. והוא אינו גמול עוה"ב של צדיקים אשר זכו להיות נשמתם צרורה בצרה"ח ומתענגים בזיו השכינה שהוא השכר היותר מעולה גבוה מעל גבוה. אבל ג"ע זה אינו אלא שכר הרוחני לנפש החיוני שבאדם שזוכר לשכר. או גם לנשמה עד שלא הגיעה לעלות למקומה והנה הודיע הכתוב שזה התענוג וג"ע התחתון מתפשט לארבעה אופני בני האדם שמקבלים שכר טוב אחר מותם. או גם בעוה"ז ממש מתפשט מזה האדם איזה תענוג רוחני גם בהיות האדם בחיים. וארבעה אופני בני האדם (מובאים יפה בס' במדבר כ"ד ה' במקרא מה טבו. ובספר דברים י' י"ב במקרא ועתה ישראל מה. וריש פ' אתם נצבים) הן המה. א' בעלי נכסים והליכות עולם להם. ב' נשים ועבדים וטפלים. ג' אנשי מעלה העוסקים בצרכי צבור ובגמ"ח. ד' המפורשים לגבוה ונעשו מרכבה לשכינה וכל א' מאלו ה' שואל ממנו באופן מיוחד אליו כמבואר שם. אמנם בפרשה זו שאנו עומדים עוד לא הגיע ביחוד לישראל שיהא ע"פ תורה ומצות דוקא אלא גם לאו"ה ע"פ דרכם וכמו שהי' מבריאת העולם עד מ"ת:ואמר הכתוב כאן דמג"ע התחתון מתפרד שכר לארבע' אופני בני האדם. וכבר המשילו גם חז"ל עונג הרוחני לנהרי גן עדן. ולקחו זה המשל ממה שקבע המקום ב"ה ארבעה נהרות אלו לגמול הרוחני: והנה ייחד המקום ית' מקומם של הנהרות במדינות מורות בשמן או בטבע אותה מדינה על איזה פרט בגמול השייך לזה האופן שנקרא אותו הנהר על שם אותו האופן כאשר יבואר. כדי להתבונן ע"ז וללמוד חכמה ומוסר:
וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים:[עריכה]
ואל"ף מלת ראשים שרש ונראה במלת מראשותיכם וטעמו מכובד הראש: