ביאור:מ"ג במדבר כד יב
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר:
[עריכה]הלא גם אל מלאכיך. יתנצל בלעם עתה, במה שאמר למלאכיו בשובם אליו טרם שידע מה יוסף ה' דבר עמו. אבל אחרי כן הראה שיבא ויקלל, עד שהתרה בו המלאך בדרך, כאשר פירשתי (לעיל כב כ):
הלא גם אל מלאכיך. אין ראוי שתתמה על שלא עשיתי רצונך בתקות הכבוד שתכבדני, שגם למלאכיך שאמרו מצדך "כי כבד אכבדך מאד" (לעיל כב, יז), אמרתי שאין זה בידי (שם פסוק יח.)
ואומרו והנה מנעך ה' מכבוד פירוש כל מה שעשה ה' שלא הניחך לקללם אינו אלא לתכלית דבר זה שהוא למנעך מהכבוד, וסתר בלעם טענתו כי שקר בפיו הלא גם למלאכיך דברתי וגו' פירוש ואף על פי כן סברת וקבלת ושלחת לי כי כבד אכבדך, וכפל לומר מלאכיך אשר שלחת ולא הספיק באומרו מלאכיך ומובן הדבר שהוא שלחם, נתכוון במאמר מלאכיך על המלאכים הראשונים, ואומרו אשר שלחת נתכוון אל מלאכים ששלח פעם ב', ואומרו לאמר פירוש לא דברתי הדברים לבד אלא צויתים לאמר לך: