ביאור:מ"ג במדבר כד ח
אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ[עריכה]
אל מוציאו ממצרים. מי גורם להם הגדולה הזאת. אל המוציאם ממצרים בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו:
אל מוציאו. והטעם כי האל המוציאו ממצרים שם כח לו כתועפות ראם
אל מוציאו ממצרים. אמר זה ב' פעמים (הכא ולעיל כג, כב). לומר כשם שהוציאם ממצרים כן יוציאם לעתיד לבוא מבין האומות:
ואל יטעון טוען בעבור מ"ם אל מוציאם ויחשוב כי מלת לו סימן לשם כי כן משפט הלשון כמו תכו לרגליך ישא מדברותיך עד אנה ינאצוני העם הזה ורבים כן:
תועפות. חוזק כמו ותועפות הרים לו:
יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו[עריכה]
אל מוציאו ממצרים. מי גורם להם הגדולה הזאת. אל המוציאם ממצרים בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] (...) ואמר לו שיאכל כל צריו, "ועצמותיהם יגרם" רמז להונם וכל אשר להם. (...)
יאכל גוים צריו. מלכי כנען:
יאכל גוים צריו. כלו' ישראל יכלה הגוים שהם צריו:
יאכל גוים צריו. לעתיד לבא, כאמרו "ונקם ישיב לצריו" (דברים לב, מג).
וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם[עריכה]
ועצמותיהם. של צרים: יגרם. מנחם פתר בו ל' שבירה וכן (צפניה ג) לא גרמו לבקר וכן (יחזקאל כג) ואת חרשיה תגרמי. ואני אומר ל' עצם הוא שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים ומעמיד העצם על ערמימותו:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] (...) ואמר לו שיאכל כל צריו, "ועצמותיהם יגרם" רמז להונם וכל אשר להם. (...)
ועצמותיהם יגרם. ישבר הגרם שהוא העצם וכן מלת עצמו וככה מסעף פארה לא תפאר:
ועצמותיהם יגרם. כאדם שאוכל בשר ואח"כ אוכל העצמות ואינו משייר כלום:
ועצמתיהם. עי"ן תלויה. לומר כי יעקר שבעה עממים ולעתיד לבוא ס"ג אומות. וזהו כלו סג יחדיו נאלחו (תהלים נג, ד):
וְחִצָּיו יִמְחָץ:[עריכה]
וחציו ימחץ. אונקלוס תרגם חציו של צרים חלוקה שלהם כמו בעלי חצים מרי פלגותא. (ס"א ל' חלוקה וחציה) וכן ימחץ לשון (שופטים ה) ומחצה וחלפה רקתו שיחצו את ארצם ויש לפתור לשון חצים ממש חציו של הקב"ה ימחץ בדמם של צרים יטבול ויצטבע בדמם כמו (תהלים סח) למען תמחץ רגלך בדם ואינו זז מלשון מכה כמו מחצתי שהצבוע בדם נראה כאילו מחוץ ונגוע:
וחציו ימחץ. כל חץ מחציו ימחץ וכן וצדיקים ככפיר יבטח בנות צעדה וכן מברכיך ברוך כל אחד ממברכיך יהיה ברוך וכן אורריך:
וחציו ימחץ. כאמרו "אשכיר חצי מדם" (שם שם מב).
אל מוציאו ממצרים וגו'. פירוש על דרך אומרם ז"ל כי בצאת ישראל ממצרים בררו כל נצוצי הקדושה שהיו בקליפת מצרים, וכבר הקדמנו שתוקף הקדושה היא כשמבררת ענפיה, והוא אומרו מוציאו וגו' כתועפות ראם לו פירוש לעם, ולזה גם כן רמז במאמר יאכל גוים צריו שהאכילה היא להוציא ניצוץ הקדושה שבו ותהיה נכללת בנפש ישראל בסוד (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו, ואומר ועצמותיהם פירוש ואפילו בחינה המתעצמת בהם יגרם אותה, ואומרו וחציו ימחץ יתבאר על דרך אומרם ז"ל (תנחומא פ' בשלח) בפסוק (ישעי' כד) יפקוד ה' על צבא וגו' שאין הקב"ה מאבד אומה למטה עד שפוקד על שר שלה למעלה, והנה כשהאומה נחלשת לבד לא יאבד השר למעלה אלא ישפילנו ה' וכשהאומה יארע לה כסדום ועמורה אז יאבד שרה למעלה, והוא אומרו וחציו פירוש כח מערכתם שהם חצים הלוחמים בעדם והם השרים, ימחץ על דרך אומרו (תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה שיאבדו כח שריהם מלמעלה, ואם נפרש ימחץ לשון טבילה ורחיצה יכוין לומר שאין זורקין חץ שאינו נתקע בהם ונטבל בדמם: