ביאור:מ"ג במדבר יח י
בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ:
[עריכה]בקדש הקדשים תאכלנו וגו'. למד על קדשי קדשים שאין נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה:
בקדש הקדשים תאכלנו. לימד על קדשי קדשים שאינן נאכלין אלא בעזרה ולזכרי כהונה, לשון רש"י. ולא הבינותי זה, כי קדש הקדשים אינו מקום אכילת הקרבנות, כי הכתוב אומר (ויקרא ו יט) במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד, וקדש הקדשים הוא במקום הארון לפנים מן הפרוכת, כמו שכתוב (שמות כו לג) והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים, וכתיב (שם פסוק לד) ונתת את הכפורת על ארון העדות בקדש הקדשים, ואין שם אכילה ושתיה שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים: וראיתי בספרי, רבי יהודה בן בתירא אומר הרי גוים שהקיפו את העזרה מנין לקדשי קדשים שנאכלין אפילו בהיכל, תלמוד לומר בקדש הקדשים תאכלנו. והנה ר' יהודה בן בתירא נתעורר בזה והעמיד הכתוב במקום האונס, והזכירו באימה שאמר "נאכלין בהיכל" והראוי שיאמר שנאכלין אפילו לפני ולפנים אם הקיפו את ההיכל: ועל דרך הפשט נפרש "בקדש הקדשים תאכלנו", שתאכלנו בקדושת קדש הקדשים, כי אמר תחלה (פסוק ט) קדש קדשים לך הוא ולבניך, שלא תנהגו בהם מנהג קדשים קלים אבל יהיו בידכם קדש קדשים, וחזר ופירש "בקדש הקדשים תאכלנו" שתהיה אכילתך בהם בקדושה חמורה. ולפי שכבר פירש במנחה ובחטאת את החומר שיש באכילתן יותר מקדשים קלים במקומן ובזמנן, לא הוצרך להאריך כאן אלא לומר שיהו כלן קדש קדשים באכילתן, שתהיה אכילתן בהם בקדושה חמורה לא כקדשים קלים. ושמושי הבי"ת רבים, כי בי"ת הכלי כאשר תחזיק המקום והזמן כן תחזיק הענין, וכן בעצבון תאכלנה (בראשית ג יז):
בקדש הקדשים תאכלנו. אפילו בקדש הקדשים שהוא אהל מועד ונקרא קדש הקדשים כנגד חצר המשכן:
בקדש הקדשים תאכלנו. קדש הקדשים אינו מקום אכילת הקרבנות שהרי במקום הארון הוא לפנים מן הפרכת, כענין שכתוב (שמות כו) והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים, ואין בקדש הקדשים אכילה ושתיה שאין נכנס שם כי אם כהן גדול ביום הכפורים. אבל באור הכתוב שתאכלנו בקדושה חמורה שלא תנהוג בו מנהג קדשים קלים אלא שיהיה אצלכם קדש קדשים. או נאמר שהזכיר קדש הקדשים על אהל מועד, ונקרא קדש קדשים כנגד חצר המשכן:
מן האש. שכלו נתן לגבוה, ואין לכהנים חלק בו אלא אחר הקטרת האשים, דמשלחן גבוה קא זכו, לפיכך בקדש הקדשים תאכלנו. לפנים מן הקלעים.