ביאור:לען
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| לענת המדבר |
לענה = עשב מר
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: לען
הלענה נזכרת 8 פעמים בתנ"ך.
תכונות הלענה
[עריכה]בחמישה מתוך שמונת הפסוקים ישנו מידע שיכול לעזור לנו לזהות את הלענה.
- יש לה שורש (כלומר, היא שייכת לעולם הצומח): (דברים כט יז): "פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה"
-
- טעמה מר: (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה , חדה כחרב פיות"
- ניתן לאכול אותה: (ירמיהו ט יד): "לכן כה אמר ה' צבאות אלהי ישראל: הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש", (ירמיהו כג טו): "לכן כה אמר ה' צבאות על הנבאים: הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש, כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ"
- וניתן גם לשתות אותה: (איכה ג טו): "השביעני במרורים, הרוני לענה"
מכאן, מסתבר שמדובר בעשב כלשהו, שטעמו מר, והוא נשאר מר גם לאחר שחולטים אותו.
כיום מקובל לזהות את הלענה עם אחד הצמחים מהמשפחה Artemisia - ראו בויקיפדיה ובאתר הקק"ל .
הלענה כמשל
[עריכה]בכל שמונת הפסוקים, הלענה משמשת כמשל לדבר רע:
- משל לחטא של עבודה זרה ועזיבת ה': (דברים כט יז): "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם, פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה"
- משל לעיוות המשפט והצדק: (עמוס ה ז): "ההפכים ללענה משפט, וצדקה לארץ הניחו" (עמוס ו יב): "הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים? כי הפכתם לראש משפט, ופרי צדקה ללענה"
- משל לאישה זרה ונואפת: (משלי ה ד): "ואחריתה מרה כלענה , חדה כחרב פיות"( פירוט )
-
- משל לעונש של ייסורים, עוני, חורבן וגלות: ירמיהו ט יד: " "לכן כה אמר ה'" "צבאות אלהי ישראל: הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש" ", (ירמיהו כג טו): "לכן כה אמר ה' צבאות על הנבאים: הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש, כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ"; (איכה ג טו): "השביעני במרורים, הרוני לענה", (איכה ג יט): "זכר עניי ומרודי, לענה וראש"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-27.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לענה - עשב מר
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/lan