ביאור:משלי ד טו
משלי ד טו: "פְּרָעֵהוּ, אַל תַּעֲבָר בּוֹ; שְׂטֵה מֵעָלָיו, וַעֲבוֹר."
תרגום מצודות: פרע (בטל והשבת) את הדרך ההוא, ואל תעבור בו; שטה (נטה וסור) מעליו ועבור ממנו.
תרגום ויקיטקסט: אם הרשעים מפעילים עליך לחץ חברתי, פרוץ אותו בכל הכוח ואל תעבור בדרך שהם הולכים בה; ואם בכל זאת נקלעת לדרכו של אדם רשע, סטה מעליו גם אם תיחשב לשוטה, ועבור לדרך אחרת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד טו.
דקויות
[עריכה]פרע = פרק עול. בפסוק שלנו הכוונה ללחץ החברתי, שהוא כמו עול המונח על האדם וכופה עליו להתנהג בניגוד להשקפותיו; עבר = נע דרך מקום באופן ארעי, במטרה להגיע למקום אחר; פרעהו, אל תעבור בו = פרוץ בכל הכוח את הלחץ החברתי; אל תעבור במסלולם של הרשעים אפילו באופן זמני, כדי שלא תתפתה להצטרף אליהם.
שטיה = סטיה שהיא גם שטות ושיגעון; שטה מעליו ועבור = גם אם יתייחסו אליך כמו אל שוטה, עבור לדרך אחרת. כדי לסטות ולסור מדרכם של הרשעים, ייתכן שתצטרך אפילו להתנהג בצורה שתיראה להם כמו שטות ושיגעון: "מוטב שאקרא שוטה כל ימי, ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום" (עקביא בן מהללאל, משנה עדיות ה ו).
וכך נפסק להלכה: "הוי עז כנמר... הוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך... שתעיז פניך כנגד המלעיגין, ואל תימנע מלעשות המצוה" (טור אורח חיים א);
"אם יושב בין חבורת אנשים שמדברים דיבורים האסורים, ואין לו דרך לצאת מחברתם. וכשיישב וישתוק ידמה בעיניהם כמשוגע, בכל זאת וודאי שאסור לדבר דיבורים האסורים איתם. ועל זה אמרו חז"ל מוטב לאדם שייקרא שוטה כל ימיו, ואל ייקרא רשע שעה אחת לפני המקום" (חפץ חיים - הלכות לשון הרע א ז).
ואולי זו כוונת המשורר ב(תהלים קיט מו): "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים, וְלֹא אֵבוֹשׁ"*.
---
ע"פ החסידות, גם העצבות היא תחבולה של יצר הרע, גם היא דרך רעים. וע"פ ר' נחמן מברסלב, כדי להינצל מ"דרך הרעים" הזאת, צריך להשתמש אפילו בדברי שטות - אפילו בבדיחות טפשיות, העיקר לפרוץ ולשבור את עול העצבות ולהגיע לשמחה; גם זה נרמז בפסוק שטה מעליו ועבור.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-15