ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת נידה/פרק שני

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה א

מתני’: כל היד ^ב_אהמרבה לבדוק בנשים משובחת. ^ב_בובאנשים תיקצץ. ^ב_גהחרשת והשוטה והסומה וכל מי שנטרפה דעתה. אם יש להן פיקחות מתקינות אותן ואוכלת בתרומה. דרך ^ב_דבנות ישראל משמשות בשני עדים, אחד לו ואחד לה. ^ב_הוהצנועות מתקינות להן שלישית, להתקין את הבית _{לבדוק לאחר תשמיש}:

גמ’: תנן, כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת. ובאנשים תיקצץ. אין הכוונה שרק אם מרבה לבדוק אסור. שאפילו פעם אחת אסור. אלא כיני מתניתין  _{כך כוונת המשנה},. כל המרבה ליתן ידו על עינו, מרבה להוציא דמעה _זרע. °רבי טרפון רבי טרפון אומר, תיקצץ על טיבורו. אמרו לו והרי כריסו נבקעת? אמר להן, לכך אני אמרתי. שמותו של זה יפין לו מחייו. חברייא אמרין. לא שכך הדין. אלא ש°רבי טרפון רבי טרפון מקללו קללה שהיא נוגעת בגופו _{שבאמת תקצץ ידו}. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר. לא בא °רבי טרפון רבי טרפון, אלא לפרש שאסור למשמש מן הטיבור ולמטן _{ולהדגיש את חומרת האיסור}. הדא דאת אמר, לענין שכבת זרע. אבל לענין זיבה, כל המרבה לבדוק מחבירו, משובח מחבירו _{שהזב חלש ולא יבא לידי קישוי}. תני, צנועות היו בודקות על כל חבית וחבית, ועל כל ככר וככר. מעשה בטביתה שפחתו של °רבן גמליאל רבן גמליאל, שהיה מכתפת יינות לנסכין, והיתה בודקת על כל חבית וחבית. אמרה לו °רבי רבי יהודה הנשיא, ראיתי כתם ונזדעזע °רבן גמליאל רבן גמליאל שחשש שנטמאו כל החביות. אמרה לו, בודקת הייתי על כל חבית וחבית, ולא נטמיתי, אלא על חבית זו בלבד. תנן, החרשת והשוטה והסומה וכל מי שנטרפה דעתה. אם יש להן פיקחות, מתקינות אותן ואוכלת בתרומה. אמרון בשם רבי ינאי רבי ינאי°. אין כאן סומא. שסומא בודקת לעצמה ומראה לחברתה וקמת שעדיין הסתפקו בדבר. אמרון בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אין כן סומא וקמת שעדיין הסתפקו בדבר. רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ורבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמרו בשם דבית רבי ינאי רבי ינאי° אין כאן סומא.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] תנן, דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים, אחד לו ואחד לה. והצנועות מתקינות להן שלישית, להתקין את הבית _{לבדוק לאחר תשמיש}. משמע שהבדיקות הראשונות חובה. אמר רבי ינאי רבי ינאי°. אף הראשונה המשמשת בשני עדים נקראת צנועה. ועל פי הדין אין צורך לבדוק. והא תנינן, פעמיים צריכה להיות בודקת, בשחרית ובין השמשות ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה ואת אמר הכין שזה רק בגדר של מידת צניעות? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°. מדובר בעסוקה בטהרות ובאמת אשה העוסקת בטהרות חייבת לבדוק ולמה נקט לשון צנועות? להודיעך שכל מי שהוא מקיים דברי חכמים נקרא צנוע. רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר בשם רב רב (אמורא)°, בדקה ביד שאינה בדוקה, או שהטיחה גופה לבית תורפה ומצאה דם על ידה או גופה, טמאה. שחזקת הגוף כבדוק הוא. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, מתניתא אמרה כן. דתנן, נמצא על שלו, ^ב_וטמאין וחייבין בקרבן. ולמה לא חוששים שמא היה לו שם דם קדם? אלא ודאי שכל הגוף בחזקת בדוק. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. תיפתר שבדק את עצמו קודם תשמיש ולא היה שם דם. ואיקפד רבי זעירא רבי זעירא° ואמר. וכי דרכו של איש לבדוק? _{הרי אמרנו שיד הבודקת באיש תיקצץ}. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב ירמיה רב ירמיה°. אף במצאה דם על גופה, עד כגריס היא תולה במאכולת כמו כל כתם. יותר מיכן צריכה אמתלא _{כגון עברה בשוק טבחים}. אמרין, דחזר ביה רב ירמיה רב ירמיה° כד דשמע מיליהון דרבנן _{את הסיפור הבא}. °רבי רבי יהודה הנשיא משבח לרבי חמא אבוי דרבי הושעיה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה° קומי °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי, דאדם גדול הוא. רבי חמא אבוי דרבי הושעיה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה° בעא קומי °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי. בדקה ביד שאינה בדוקה או שהטיח גופה לבית תורפה ומצאה דם, מהו? אמר לו, כדברי מי אתה שואליני? כדברי הרב _{°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שהיה רבו של °רבי רבי יהודה הנשיא}. או כדברי התלמיד _{°רבי רבי יהודה הנשיא}? אמר ליה כדברי התלמיד. אמר ליה. אבא _{°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא} אמר כתם _{והיא טמאה בספק}. ו°רבי רבי יהודה הנשיא תלמידו אומר ראייה _{וטמאה ודאי}. אמר לו °רבי ישמעאל בי רבי יוסי רבי ישמעאל ברבי יוסי ל°רבי רבי יהודה הנשיא, דין הוא דאת משבח ביה? היאך עוזבים דברי הרב רב (אמורא)° ולוקחים דברי התלמיד? אמר רבי זעירה רבי זעירא°. _{רבי חמא אבוי דרבי הושעיה רבי חמא אבוי דרבי הושעיה° שאל מה דעת °רבי רבי יהודה הנשיא שהיה רבו} לפי שנוח לבר נש מישמוע טעמיה דרביה. בדקה בעד בדוק והניחתו בקופסה של זכוכית, ולמחרת מצאה דם. רבי חייה רבי חייא רבה° אומר כתם, ו°רבי רבי יהודה הנשיא אומר ראייה. התיב רבי חייה רבי חייא רבה° ל°רבי רבי יהודה הנשיא. ואת אין את נותן לה מיתלא? הרי אף אתה מודה שעד גריס תולה בפשפש. אם כן הרי זה כתם ולא ראיה שהרי ראיה מטמאה בכל שהוא? אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°, טעמא ד°רבי רבי יהודה הנשיא דרך קפסאות בדוקות מן השרצין, ואינן בדוקות מן המאכולת. עד כגריס היא תולה. יותר מיכן במה יש לתלות לה? רואים שרק בקופסא °רבי רבי יהודה הנשיא חילק בין פחות מגריס ליותר מגריס, אבל בגופה אפילו בכל שהוא טמאה. בגלל תירוץ זה חזר בו רבי ירמיה רבי ירמיה° וסבר שדינה כרואה דם ולא כתם.

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה ב

מתני’: נמצא ^ב_זעל שלו, טמאין וחייבין בקרבן. נמצא על שלה ^ב_חאוותיאוס, טמאין וחייבין בקרבן. נמצא על שלה לאחר זמן, ^ב_טטמאין בספק ^ב_יופטורין מן הקרבן:

גמ’: תנן, נמצא על שלו, טמאין וחייבין בקרבן. ותני עלה. בין היותיאוס בין שלא היותיאוס, נמצא על שלו טמאין. נמצא על שלה היותיאוס טמאין וחייבין בקרבן. היותיאוס שאמרו, יש בו זמן לקינוח חיצוני. ואין בהיותיאוס זמן לבדיקה פנימית. כדאמר רב הונא רב הונא°. כדי שתקנח פי הבית מבחוץ, אבל לא מה שבחדרין ולא מה שבסדקין. בעון קומי רב נחמן בר יעקב רב נחמן בר יעקב°. מהו שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס שמא תמצא דם ויהיו חייבין קרבן? אמר רבי אבא רבי אבא°. אם אומר אתה שתהא צריכה בדיקה בחורים ובסדקים בתוך כדי היותיאוס. בטל היותיאוס שהרי עבר הזמן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 ב_א מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ו', מיי' פ ח' מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ד סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ו סעיף ט', סמ"ג לאוין קיא :

2 ב_ב מיי' פ כ"א מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ג סעיף ד', סמ"ג לאוין קכו :

3 ב_ג מיי' פ ח' מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ו, מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' קצ"ו סעיף ח', סמ"ג לאוין קיא :

4 ב_ד מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ו סעיף ב', סמ"ג לאוין קיא :

5 ב_ה מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ו סעיף א', סמ"ג לאוין קיא :

[ע"ב]

6 ב_ו מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ו סעיף א', סמ"ג לאוין קיא :

7 ב_ז מיי' פ ה' מהל' שגגות הלכה ו':

8 ב_ח מיי' פ ה' מהל' שגגות הלכה ו':

9 ב_ט מיי' פ ה' מהל' שגגות הלכה ו', מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה י"ז, סמ"ג לאוין קיא :

10 ב_י מיי' פ ה' מהל' שגגות הלכה ו':

-----------------------------------דף ז

ירושלמי מאיר נידה ז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אם אומר אתה שתהא צריכה בדיקה, ולא די בקינוח בתוך כדי היותיאוס. ולא כפקידה היא למעט מעת לעת? אם כך מה החידוש בהא דתנן, והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה? אם בודקת בחורים ובסדקים הרי זה ממש פקידה. וכבר תנינן הפקידה ממעט מעת לעת. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. משל לשמש ועד שהיו עומדין אחר השקוף. יצא השמש ונכנס העד זה היותיאוס. ואין זמן לבדיקה, אלא רק קינוח. וחידשה המשנה שעל אף שמדובר רק בקינוח, ממעט כמו פקידה. תנן, נמצא על שלה לאחר זמן, טמאין בספק ופטורין מן הקרבן. מה שנאמר שפטורין מן הקרבן הכוונה פטורים מקרבן חטאת, אבל חייבין באשם תלוי. עד כדי שתרד מהמיטה ותקנח.

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה ג

מתני’: אי זהו לאחר זמן? ^ב_יאכדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה. ואחר כך מטמא מעת לעת, ואינה מטמא את בועלה. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, מטמא את בועלה. ^ב_יבומודין חכמים ל°רבי עקיבה רבי עקיבא ברואה כתם, שהיא מטמא את בועלה.

גמ’: תנן, אי זהו לאחר זמן? כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. אין זה אחר זמן שחייבים עליו אשם תלוי, אלא אחר אחר זמן שפטורים אף מאשם תלוי. ואי זהו לאחר זמן? כדי שתפשוט את ידה ותיטול את העד מתחת הכר. אבל אחר אחר זמן, בעלה טהור. תנן, ומודין חכמים ל°רבי עקיבה רבי עקיבא ברואה כתם שהיא מטמא את בועלה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רב רב (אמורא)°, מטמא את בועלה למפרע. דחכמים שמודים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא אוחזים הם בשיטת °רבי מאיר רבי מאיר שמחמיר בכתמים, ומטמאה את בועלה למפרע. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר חכמים ממש. דחכמים שמודים ל°רבי עקיבא רבי עקיבא, הם החכמים החולקים על °רבי מאיר רבי מאיר ומטמאים בכתמים רק להבא ואף כאן מטמא את בועלה להבא. מאי כדון? חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. נילף הדא דרבנן מן ד°רבי עקיבה רבי עקיבא. דתני, הרואה כתם מטמא למפרע. ומה היא מטמאה? האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות. ומקולקלת למיניינה, ומטמא את בועלה למפרע. הרואה דם מטמא למפרע. ומה היא מטמא? האוכלין והמשקין והמשכבות והמושבות. ואינה מקולקלת למיניינה, ואינה מטמא את בעלה למפרע. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר מטמא את בעלה למפרע. ותנן, ומודין חכמים ל°רבי עקיבה רבי עקיבא ברואה כתם, שהיא מטמא את בועלה. על כרחך דכמה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר ברואה דם, שמטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה. כן רבנן אמרין בראתה כתם. שמטמא את בועלה ואינה מקולקלת למיניינה.

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה ד

מתני’: ^ב_יגכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. ^ב_ידהבאין מן הדרך, נשיהן להן בחזקת טהרה. °בית שמאי בית שמאי אומרים. צריכה שני עדים על כל תשמיש, או תשמש לאור הנר. ו°בית הלל בית הלל אומרים. ^ב_טודייה שני עדים כל הלילה:

גמ’: אמר רבי אבא בר ירמיה רבי אבא בר ירמיה°, אמר רב כהנא רב כהנא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. כל אשה שאין לה ווסת, אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. והתנינן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן. משמע אפילו שאין להם וסת. דאם בשיש להם וסת מה החידוש? פתר לה בשיש להם וסת ובבאין מן הדרך. שהייתי חושב שצריך לבדוק כיוון שבעלה לא היה בעיר שמא לא טבלה. קא משמע לן שלא חוששים. והתנינן הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה? משמע שהמשנה שלנו לא מדברת על הבאים מן הדרך. אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא°. לעולם כל הנשים בחזקת טהרה ואפילו בשאין להם וסת. ומה דאמר שמואל שמואל (אמורא)° שאם אין לה ווסת, אסורה לביתה עד שעה שתבדוק. תיפתר שבא ומצאה עירה שצריכה לבדוק. אבל ישנה לא הטריחו. והתני, בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה? אמר רבי אבא רבי אבא°. לעולם היא בחזקת טהרה בין אם יש לה וסת בין אם אין לה וסת. ואינו צריך לבדוק בין אם מצאה עירה, ובין אם מצאה ישנה. תיפתר שהניחה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] בחזקת טהרה. ומה ששמואל שמואל (אמורא)° אמר, בשאינו יודע אם היתה טהורה או טמאה. הניחה בחזקת טהורה כמה עונה נותנין לה שאם יחזור עד אז יכול להניח שהיא טהורה? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. נותנין לה עונה בינונית שלשים יום. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר, ובלבד באשה שיש לה ווסת. שבעלה מחשב ימי נידתה ובא עליה. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. והוא ששהתה אחר ווסתה שבעת ימים. ולמה לא חוששין לומר שמא לא טבלה? אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. זאת אומרת, שאסור לאשה לשהות בטומאתה. שמואל בר אבא שמואל בר אבא° בעי. אפילו דבר בריא שנטמאה כגון שילדה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. וכי כך אנו אומרים אפילו נטמאת? הרי כל ההיתר מסתמך על זה שהניחה בחזקת טהרה. ואם הניחה בחזקת טמאה לא היה מקום להתיר. דהא הך טבילה ספק היא. והטומאה בודאי. ואין ספק מוציא מידי ודאי: וכיון שילדה בטלה חזקתה. אף הכא כיוון שבריא שנטמאת בטלה חזקתה. תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים. צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש, או תשמש לאור הנר. ולא כן תני המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה? כיני מתניתין  _{כך כוונת המשנה}, תשמש בחשך ותבדוק לאור הנר. רבי זעירא רבי זעירא° ורב חייה בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם רב רב (אמורא)° שימשה בעד ואבד, אסורה לביתה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי. בשעה שהוכיחה קיים, מותרת. שהרי משמשת בשני עדים כל הלילה, ורק בבקר בודקת דסמכינן על חזקת טהרה שהיתה לה. בשעה שאין הוכיחה קיים לא כל שכן שנסמוך על חזקת טהרה שהיתה לה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. תמן אתה יכול לעמוד עליו למחר ודי בכך, _{שהרי הבדיקה לצורך טהרות. או משום שכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו.}

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה ה

מתני’: משל ^ב_טזמשלו חכמים באשה. החדר והפרוזדור והעלייה. ^ב_יזדם החדר טמא. נמצא בפרוזדור, ספיקו טמא. שחזקתו מן המקור:

גמ’: כיני מתניתין  _{כך כוונת המשנה}, דם החדר טמא, ודם עלייה טהור. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. החדר לפנים מן הפרוזדור. והעלייה נתונה על גבי החדר, עד חצי פרוזדור. ופיתחה של עלייה פתוח לפרוזדור. תנן, נמצא בפרוזדור, ספיקו טמא. שחזקתו מן המקור. רב נחמן בר רב יצחק רב נחמן בר רב יצחק° שאל לרב חונה רב הונא°. האם מתניתא בשנמצא מפתח עלייה ולפנים לכיוון החדר ולכן חזקתו טמא? אמר לו. אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים, בודאי טמאה היא. שדם העליה לא מגיעה לשם ואין זה ספק. והמשנה אמרה ספקו טמא. אלא כן אנן קיימין, בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ. מיליהון דרבנן _{רבי יוחנן רבי יוחנן°} פליגין על דברי רב חונה רב הונא°. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. שלשה הן שהן בספק ועשו אותן כודאי, ואילו הן. המפלת יד חתוכה או רגל חתוכה, ואף שספק הוא שמא בא מגוף אטום. עשו אותו כודאי שבא מגוף שלם שנמק וטמאה לידה. ושילייא. שאם הפילה שליה בבית, אף בשליה ריקה הבית טמא. שחזקה אין שליה בלי ולד. ודם הנמצא בפרוזדור. מה אנן קיימין? אם בשנמצא מפתח עלייה ולפנים, בודאי היא. אלא כן אנן קיימין, בשנמצא מפתח עלייה ולחוץ. משמע שעשו אותו כודאי ושורפים עליו תרומה. ולא כרב חונה רב הונא° שסובר שטימאו רק מספק ותולים ולא שורפים. רבי אבא בריה דרבי פפי רבי אבא בריה דרבי פפי° בעא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. והא תנינן עוד כמה ספיקות, ואתה אמר הכין שיש רק שלוש? אמר ליה. מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שיש רק שלוש ספקות שהחזיקו אותם כודאי. זה בדיני אשה.

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה ו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 ב_יא מיי' פ ה' מהל' שגגות הלכה ו':

12 ב_יב מיי' פ ג' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ח':

13 ב_יג מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה ט', מיי' פ ד' מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א'-הכל, סמ"ג לאוין קיא :

14 ב_יד מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה ט', סמ"ג לאוין קיא :

15 ב_טו מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ו סעיף ב', סמ"ג לאוין קיא :
[ע"ב]

16 ב_טז מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ג', מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ג, סמ"ג לאוין קיא :

17 ב_יז מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ג', מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ג, סמ"ג לאוין קיא :

-----------------------------------דף ח

ירושלמי מאיר נידה ח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] מתני’: ^ב_יחחמשה דמים טמאים באשה. האדום, והשחור, וכקרן כרכום, כמימי אדמה וכמזוג. °בית שמאי בית שמאי אומרים. אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי. ו°בית הלל בית הלל ^ב_יטמטהרין. ^ב_כהירוק. °עקביה בן מהללאל עקביה בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין. אמר °רבי מאיר רבי מאיר. אם אינו מטמא משום כתם, מטמא משום משקה _{מכשיר ככל דם שהוא אחד משבעה משקים}. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר לא כך ולא כך.

גמ’: רב רב (אמורא)° ורבי יוחנן רבי יוחנן° תריהון אמרין, ארבעה דמים הן. והא תנן חמישה? שחור, אדום הוא שהוא לוקה ונעשה שחור. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, שחור בא מכולן _{מכל אחד מהדמים שלקה}. מניין לחמשה דמים טמאין מן התורה? אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° דכתיב (ויקרא קדושים כ יח) והיא גילתה את מקור דמיה. וכתיב (ויקרא תזריע יב ז) וטיהרה ממקור דמיה. וכתיב (ויקרא מצורע טו יט) דם יהיה זובה בבשרה. הרי חמש. והא כתיב (ויקרא מצורע טו כה) ואשה כי יזוב זוב דמה? מינהון הוא. שזה אותו דם אלא שבא לה בימי זיבתה ועושה אותה זבה. ומניין שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין? אמר רבי חמא בר יוסף רבי חמא בר יוסף° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. כתיב (דברים שופטים יז ח) כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם. בין דם ודם אין כתיב כאן, אלא בין דם לדם. מכאן שיש דמים טמאין ויש דמים טהורין: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי. ל°בית שמאי בית שמאי הרי שבעה? דומין הן למימי אדמה ובכללן הן. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רב רב (אמורא)° וחברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לא טימא °רבי מאיר רבי מאיר דם ירוק, _{לא טמא ממש אלא הכוונה שהוא מכשיר כדם} אלא משום שנגע בו °עקביה עקביה וטימא אותו לגמרי משום דם שהוא סובר שאף הירוק אדום הוא שלקה. לכן אמר °רבי מאיר רבי מאיר לפחות נחמיר להחשיב אותו כדם לעניין זה שיכשיר את הזרעים. ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן °בית שמאי בית שמאי? ל°בית שמאי בית שמאי כמימי תלתן וכמימי בשר צלי, אין הם מטמאים מצד עצמם, אלא גזרה משום שהם דומים למימי אדמה, דם טמא מכשיר דם טהור אינו מכשיר

ירושלמי נדה, פרק ב, הלכה ז

מתני’: אי זהו ^ב_כאהאדום? כדם המכה. שחור, כחרת _דיו. ^ב_כבדיהא מיכן טהור. כקרן כרכום, ^ב_כגכברור שיש בו. וכמימי אדמה, ^ב_כדמבקעת בית כרם מיצף עליו מים. וכמזוג, ^ב_כהשני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני:

גמ’: תנן, אי זהו האדום? כדם המכה. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי עולא דקיסרין רבי עולא דקיסרין° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי אבא רבי אבא° אמר בשם °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא. כדם המכה שלקתה ושנתה. אמר רבי יעקב בר סוסיי רבי יעקב בר סוסיי° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] ומתניתא אמרה כן דתנן, אדום כדם המכה. משמע שכבר הייתה שם מכה. רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° ורבי אבודמא דמן חיפא רבי אבודמא דמן חיפא° הוון יתבין. אתא חד בר נש קיבל מכה והייתה מכתו מוציאה דם. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° לרבי אבודמא רבי אבודמא°. קרוב הוא זה, לבוא לדם נדה. האם פליג וסובר שדי במכה ראשונה? מה שאמר קרוב הוא זה לבוא לדם נדה, כוונתו שאילו ישנה הוה כדם הנידה: תנן, והשחור כחרת. כיצד הוא עושה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°. נוטל את החרת _דיו, ונותן על גבי עור לבן. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, על גבי עור צבוע. תנן, דיהא מיכן טהור. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבנן. היה שחור ^ב_כוכעורב רב (אמורא)°, שחור כענב, או שחור כזפת, ^ב_כזטהור. חברייא אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. שחור כדיו _{אחר שמערבבים את החרט במים ונקלש} טהור. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כפליון _סודר של ראש הבא ממדינת הים, טמא. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי אמי רבי אמי°. כל הלין מילייא אפשר לסמוך עליהם לעובדה? אמר לו אין. תנן, שחור כחרת. דיהא מיכן טהור. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר בכולהן, ^ב_כחדיהא מיכן טהור, עמוק מיכן טמא. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. כולהן, דיהא מיכן טהור, עמוק מיכן טהור. חוץ משחור. מתניתא מסייעה לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנינן. והשחור כחרת טמא. דיהא מיכן טהור. הא עמוק מיכן, טמא. לא אמרין אלא שחור. הא כולהון, אפילו עמוקין מיכן טהורין. בקרתיה דרב יהודה רב יהודה° עבדו כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. ורב יהודה רב יהודה° עצמו עבד כרבי יוחנן רבי יוחנן°. תני דבר קפרא בר קפרא° מסייע לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. אף על פי כן לא עבדין עובדא כוותיה אלא כרבי יוחנן רבי יוחנן°. דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° מזג לבר קפרא בר קפרא°. אמר לו, כזה מהו? אמר לו טמא. הוסיף לו מים ואדהיתיה ואמר לו, כזה מהו? אמר ליה טהור. אמר ליה. יהא שלמא לגברא. דטעה בפומיה ופסק בטעות כריש לקיש ריש לקיש° שעמוק מכן טמא ודיהא טהור. ולא טעה בעיינוי, וידע להבחין בין עמוק לדיהא. הוון בעיי מימר דריש לקיש ריש לקיש° ורבי יוחנן רבי יוחנן° לא חולקים. מאן דאמר טהור, בשנבלע בבגד ואינו מצחצח _מבריק. ומאן דאמר טמא, במצחצח. נישמעינה מן הדא שאין חילוק. מעשה באשה אחת משל בית °רבי רבי יהודה הנשיא, שהיתה רואה דמים שחורין. אתא עובדא קומי רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° וקומי רבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי°, וביקשו לטמותה. אמר לון רבי חלבו רבי חלבו°. כן אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° שחור מקדיר _{נבלע ושקע} בבגד טהור, מצחצח _מבריק טמא. לא אמר אלא שחור. הא כולהון, אפילו מצחצחין טהורין: תנן, וכקרן כרכום, כברור שבו. בלח ולא ביבש. בעליון ולא בתחתון. ברואה את הצל, ולא ברואה את החמה _האמצעי. רבי אבהו רבי אבהו° אייתי כרכום קומי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° באילין קוזקזתהון _{עם האדמה שלו}, אמר לו, כבר דהוא מראיו. רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° אייתי קומי רבי אבהו רבי אבהו° דם שעיר לבדוק באדום. ודם דגים לבדוק בשחור. אמר לו, כבר דהוא מראיו: וכמימי אדמה, מבקעת בית כרם מיצף מים. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° תריהון אמרין. מיצף מים עד שיהיו מעל האדמה בעובי מטלית: וכמזג. אמר רבי אבא בר חנה רבי אבא בר חנה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כוס מזוג צריך שיהיה דק ושקוף שנראה מבחוץ. הוון בעיי מימר, כגון אילין כסייא טיברייאה. אמר רבי אבודמא דציפרין רבי אבודמא דציפרין° קומי רבי מנא רבי מנא°. לא כאלה, אלא כגון הדא פייליתא _כוס שאינו עושה צל לכתליה מרוב דקותו. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. כל מי שאינו יודע לראות דמים טהורין ולטהר, לא יראה דמים טמאין. רב רב (אמורא)° אמר, עד שיהא בקי בהן ובשמותיהן. מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמרה כן. דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כל דמים טהורין אני יודע. וכל דמים טמאים אני יודע. וצריך לדקדק היטב שלפעמים אף טהור שבאדום, הוא טמא שבמימי אדמה. לכן מאן דלא ידע הא, לא ידע חמי. ועוד מן הדא, דתני גבי המים שנותנים על גבי האדמה, יצללו ולא יעכרו. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° עכר. אמרון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° עכר ולמה את לא עכר? אמר לון. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° שתי יין עותיק _{ותיק בהוראה}. ורבי יוחנן רבי יוחנן° לא שתי עותיק? הרי גם הוא היה ותיק בהוראה? רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° שתי עותיק דעותק. דאמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. מן בגין דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, עיניה שביעה בעובדייא _{ראה הרבה מראות} אפילו בעכור לא פסליה _טועה. אמר רבי שמי רבי שמי° בשם °רבי אחא רבי אחא (תנא). רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

18 ב_יח מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קיא :

19 ב_יט מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קיא :

20 ב_כ מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ו', מיי' פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ח סעיף א', סמ"ג לאוין קיא :

21 ב_כא מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ח':

22 ב_כב מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ט':

23 ב_כג מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ח':

24 ב_כד מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ח':

25 ב_כה מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה י':

[ע"ב]

26 ב_כו מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ט':

27 ב_כז מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ט':

28 ב_כח מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה ט':

-----------------------------------דף ט

ירושלמי מאיר נידה ט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] משער בגוש של אדמה יבש. אמר רבי אבון רבי אבין° אמר רבי שמי רבי שמי° בשם °רבי אחא רבי אחא (תנא). מן בגין דאנן ידעין דרבי חנינה רבי חנינא בר חמא° כשר, בגין כן אנן סמכין עלוי, אבל אדם אחר לא יעשה כך. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° הוה שרי _גר בציפורין והוון אתאי קומוי עובדין, ומפק מן תרתין זימנין _{פעמים ביום היה פוסק} והוון רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שריין תמן, ולא הוה מצרף לון עימיה. אמרין, חכים הוא ההוא סבא, דפרזלוי חריפין ואינו זקוק לנו. חד זמן צרפון עימיה. אמרין ליה, מה חמא רבי משגח עלינן יומא דין? אמר לון. ייתי עלי אם לא, כל מעשה ומעשה שהייתי מוציא, אם לא שמעתי אותו מרבי להלכה כשערות ראשי. ולמעשה שראיתי שעשה מעשה לפני, לפחות שלש פעמים. והן עובדא לא אתא קומי רבי, אלא תרין זימנין. מן בגין כן, צריפתכון עמי. רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° יליף מן רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דמים טהורין. הא דמים טמאין לא? ולא כן אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° ורבי אבודמא דחיפא רבי אבודמא דחיפא° הוון יתבין. אתא חד בר נש קיבל מכה הייתה מכתו מוציאה דם. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמני° לרבי אבודמא רבי אבודמא°. קרוב הוא זה, לבוא לדם נדה. רואים שהיה בקיא גם במראות טמאים. אלא אחרי דיליף הדין מן רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, חזר ויליף הדין. יצחק בר יונתן יצחק בר יונתן° ורב רב (אמורא)° הוון יתיבין. אתת חדא איתא ושאלתון על מראה דם. אמר לה יצחק בר יונתן יצחק בר יונתן°. האם קודם שהבאת אותו לפנינו חמיתיה _ראית עטיר _{ברור שלא דהה} מיניה? אמר לו רב הונא רב הונא°. כן אמר רב רב (אמורא)°, על מאן דאתי קומיך, הורי. ואינך צריך לשאול איך נראה קדם. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא°. כמה קופין  _ארגזים דעובדין הוה אתי קומי רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, ומה דהוה אתו קומוי הוה אמר. ולא ברר האם השתנה. מהו לראות כתמין בלילה? °רבי רבי יהודה הנשיא ראה בלילה וטימא. אמר, שובקתיה לצפרא  _{נניח לבקר} ונבדוק שוב. ראה ביום וטיהר. וחשב שטעה. אמר, גדולים הן דברי חכמים שאמרו אין רואין כתמין בלילה. אמר שובקתיה לרמשא  _{נניח ללילה}, ונבדוק שוב. ראה בלילה וטיהר. אמר, לא אני הוא שטעיתי. הוא עצמו שדיהא. ומה שטימאתי בתחילה היה נכון. ראתה על הכר, ואינה יכולה להביאו בפני חכם. מהו שתהא נאמנת לומר כזה ראיתי או כזה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי חלבו רבי חלבו° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ראתה על הכר או על גופה ולא יכולה להראות לחכם, נאמנת לומר ^ב_כטכזה ראיתי או כזה. ותני כן. נאמנת. יכול כשם שהיא מראה כתמה ואף סומכים על דבריה שאומרת שראתה מראה כזה. כן תהא מראה נגעים? תלמוד לומר (ויקרא תזריע יג ב) והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

29 ב_כט מיי' פ ה' מהל' איסורי ביאה הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ח סעיף ב', סמ"ג לאוין קיא :

[ע"ב]

הדרן עלך פרק כל היד