ירושלמי נידה ב ד
<< | ירושלמי · מסכת נידה · פרק ב · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה[עריכה]
כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש או תשמש לאור הנר ובית הלל אומרים דייה שני עדים כל הלילה
הלכה ד גמרא[עריכה]
אבא בר ירמיה כהנא בשם שמואל כל אשה שאין לה ווסת אסורה לביתה עד שעה שתבדוק והתנינן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן פתר לה בבאין מן הדרך והתנינן הבאין מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה אמר רבי בון בר חייה תיפתר שבא ומצאה עירה והתני בין שמצאה עירה בין שמצאה ישינה אמר רבי בא תיפתר שהניחה בחזקת טהרה כמה עונה נותנין לה ר"ש בן לקיש אמר נותנין לה עונה בינונית שלשים יום אמר ר יוחנן שונה אני אפילו לאחר שלש שנים מותר ובלבד באשה שיש לה ווסת אמר רבי אבהו והוא ששהת אחר ווסתה שבעת ימים וחש לומר שמא לא טבלה אמר רבי חנינה זאת אומרת שאסור לאשה לשהות בטומאתה שמואל בר אבא בעי אפילו דבר בריא שילדה אמר רבי יוסי כך אנו אומרים אפילו נטמאת אלא כיון שילדה בטלה חזקתה אף הכא כיון שטימאת בטלה חזקתה בית שמאי אומרים צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר ולא כן תני המשמש מיטתו לאור הנר הרי זה מגונה כיני מתניתא תשמש ותבדוק לאור הנר ר זעירא רב חייה בר אשי בשם רב שימשה בעד אסורה לביתה אמר רבי זעירא בשעה שהוכיחה קיים מותרת ובשעה שהן הוכיחה קיים לא כל שכן אמר רבי יוסי תמן את יכול לעמוד עליו