ביאור:חריש - שדיד - גדיד - תלם - מענה - כרב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

שמואל א יד יד: "ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה"   

תהלים קכט ג:   "על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם "        {האריכו = העמיקו?}

ישעיהו כח כד:    "הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו"

הושע י יא:        "ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה

                        ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב"    { ארכיב = אכריב = אחרוש }      

איוב לט י:       "התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך

תהלים סה יא:   " תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבם תמגגנה צמחה תברך"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_xrj2_1