ביאור:חכמת לב = חכמה שיש בה רגש

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חכמת לב = חכמה שיש בה רגש

"ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב ורע" (מלכים א', ג', 9).

כך מבקש שלמה מה'. אנו רואים כאן, כי על-פי הגישה התנ"כית החכמה נמצאת בלב ולא בראש. ואפשר לפרט עוד יותר - כאן מדובר על הבנה, בינה, שהיא שכל שיותר קשור לרגש, כמו שאומרים - 'נשים - דעתן קלה', אבל גם - 'בינה יתרה בנשים'. שהרי אין דין דעת ודין בינה. כך גם ראשי-תיבות של חב"ד הם, כחלוקת הקבלה - חכמה, בינה, דעת, כשהדעת היא המאחדת בין שני הצדדים של החכמה והבינה, ובהקבלה - האם והאב ו-דעת אלוהים. כך שרואים אנו כאן, שכדי לשפוט נכון צריך גם רגש ולא רק מוח אנליטי קר וכן ראינו גם במשפט-שלמה הידוע עם שתי הנשים הזונות.

ומקום אחר שבו מוזכרת החכמה כמתייחסת ללב הוא - "ועשה בצלאל ואהליהב וכל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקדש לכל אשר צוה ה'" (שמות, לו', 1). כאן זה מתייחס לאומנות. ומעניין, האם יכול להיות שקיים קשר בין תחום המשפט ותחום האומנות, שלכאורה נראים כרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב? קשר אחד שראינו, על כל פנים, הוא השימוש ההכרחי ברגש. ולבסוף, מקום אחר בו מוזכר הצירוף הזה הוא - "חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט" (משלי, י', 8), כשזו כבר הוראה כללית יותר.

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-25.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t09a03_0